בישעיהו פרק א', פסוק ח' נאמר "וְנוֹתְרָה בַת-צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה". הרב ישעיה מטראני מסביר- "ונותרה בת ציון כסוכה בכרם - שממה ועזובה כסוכה בכרם. וכעיר נצורה - יש לומר: כסוכה שעושין שומרי העיר ללון שם בקישואין ובפירות , כמו "נוצר תאנה יאכל פריה" (מש' כז , יח). ויש לומר: נצורה - שהיא נצורה מן החיילות , ועושין החיילות סוכות שיחנו שם עד שיכבשו העיר , ואחרי כן יניחום. וזה מתנבא שילכו בגלות." 

"נוצר תאנה יאכל פריה"- הנוצר (משגיח ומטפח) בסבלנות ובהתמדה את עץ התאנה, ראוי  לאכול את פריה;   כך גם, השומר בסבלנות בהתמדה על אדוניו, ראוי להתכבד ולהתמנות למחליפו. בתרגום חופשי- הסוכה היא מטאפורה לגלות- למקום שהוא באמצע הדרך, ל"עוד לא הגענו" לארץ המובטחת, למקום אליו אנחנו משתוקקים להגיע, למקום שבזכות הציפיה שלנו להגיע אליו הוא ראוי שנהיה בו אחרי הדרך הארוכה. מכאן מסבירים לנו למה מצווה להישאר בסוכה במשך כל החג, למרות שהמצווה כתובה בויקרא כג מב- "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת."  סבבה, סוכה, חג, מה הקשר לפמיניזם?

אה, זה החלק המעניין. בעודי קוראת על חג הסוכות, אחד החגים הכי "underrated" בחברה הישראלית לפי דעתי- נתקלתי בשאלה. מנהג החג לשבת בסוכה בעצם מגיע אלינו מהציטוט הנ"ל מישעיהו א'- "וְנוֹתְרָה בַת-צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה". אוקיי- סוכה, עיר נצורה המחכה שיכבשו (או ישחררו) אותה, מן הסתם מדברים כאן על ירושלים, אבל למה בת ציון? אם כבר ציון (מילה שנאמרת בלשון זכר)- למה דווקא בת? 

הרב אורי שרקי אומר:

" "בת ציון"

כנסת ישראל שמתוארת כאישיות. יש אצל הנביאים מעין דימויים אנושיים למציאויות רוחניות. דוגמא נוספת: "הֵן בַּעֲו‍ֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ', א').

המילה "בת" היא מלשון נספח. כמו "בנות ירושלים" - ירושלים ובנותיה: מבשרת ציון, מעלה אדומים וכו'. כנסת ישראל היא הבת של ציון. ציון - זוהי אידיאה א-לוהית עליונה, האידיאה הלאומית. בהופעתה המציאותית יש בת ציון. בפשט של הכתובים יש הרבה פעמים התאמה מופלאה לתורת הקבלה. המקובלים מדברים במושגים של האנשה של רעיונות של הופעות א-לוהיות וכדומה, ואז יש טענה של מבקרי הקבלה שהם הכניסו גורם זר לתוך היהדות. אנחנו רואים שהנביאים השתמשו בשפה הזאת.

"בת" זה גם מלשון "מידה". בת ציון - מידת המלכות. יש מידה שנקראת "בת" והיא כעשרים ליטר. כמו בישעיהו (ה'-י'): "כִּי עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי כֶרֶם יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת". "בת אחת" - בכלי אחד. "בת" - יכולת ההכלה. יש רעיון עליון "ציון" ויש לו הכלה במציאות "בת ציון". " (מתוך שיעוריו וכתביו של הרב אורי עמוס שרקי)

מכאן אני מסיקה- בת ציון- מקום קדוש, ולפי הרב אורי שרקי- גם רק "בת" זה קדוש. אבל האם זה פמיניזם? חברות וחברים- התשובה היא לא. פמיניזם- התנועה הפמיניסטית התחילה כדי להביא לשוויון זכויות, לשוויון הזדמנויות. האם "קדושה" מביאה לשוויון? שוב- יש כאן דיסוננס מאוד ברור; למרות שהדת מאוד ברורה במה מותר ומה אסור לנשים לעשות (זאת אומרת לא לעשות), האם היא שמה את הנשים במקום ששווה לקדושה? האם יש דרגות לקדושה? ואם אין- האם בעצם הדת מביאה פה השתוות של המין הנשי לאלוהים? או אולי זה רק תירוץ כדי לחנך נשים צעירות שהן לא יכולות לקרוא בתורה כי הן קדושות מדי ומקומן במטבח- עם האוכל, שגם הוא קדוש; הרי היו נותנים אוכל כקורבן לאלוהים. 

אני חוזרת לשאלה שלי- האם סוכות הוא שער לפמיניזם? אוכל לומר על זה שלדעתי- ממש לא. מהמקרא לא נהפוך להיות חברה מכילה ופמיניסטית שדוגלת בשוויון הזדמנויות. אז אולי סוכות הוא לא שער לפמיניזם- אבל הוא בהחלט שער ללמידה ושיפור מצד כולנו, בכל מני נושאים. אני מאחלת לנו חג סוכות שמח, ושנמשיך ללמוד, להרחיב ולהשתפר בתור חברה, ואולי בסוכות הבא נזכה להיות חברה שוויונית ומתוקנת.

חג שמח, מאיצ'וק.