ממ"יתון
26.11.2020
השפעות הקורונה על בני נוער // יואב גבע
מתחילת הקורונה, הקורונה משפיעה מאוד על נערים באופן נפשי.
נערים מרגישים: לחץ, חרדה, פחד, דיכאון, ניתוק מחברים, חוסר ביטחון, הידרדרות לסמים האלכוהול וכו…
נערים בקורונה מתחילים להרגיש לחץ וחוסר ביטחון מכל חוסר ההגעה לבית הספר, הלימודים, הזומים. הקורונה גורמת גם ללחץ ופחד מאבדות, לחץ מההורים שבגלל שאין להם עבודה - הם הרבה בבית, פחד לאבד מישהו קרוב, פחד לחלות בקורונה, פחד למות מהמחלה, וכל המצב הזה שיש סגר, אין סגר, יש בית ספר, אין בית ספר יכול להלחיץ וזה מפחיד. פתאום שכל המשפחה בבית הרבה יותר זמן- צריך להוסיף את כל הזומים והרעש והבלאגן זה מוסיף הרבה לחץ.
יש שכיחות גבוהה אצל בני נוער בחרדה ודיכאון
חדרה ודיכאון שהורים ימשיכו לא לעבוד, חרדה לאבד חבר משפחה קרוב , שלא רואים את המשפחה כבר מלא זמן וזה קשה, בנוסף לכך יש גם בדידות חברתית מכל הסגרים הדוחות הפחד לסכן קרובים אתה לא רואה חברים כי פוחד להסתכן/ לסכן אותם. קשה מאוד להיות סגור בבית כל הזמן ולא לראות חברים ואנשים ומשפחה וזה מאוד משפיע ועושה חרדה ודיכאון. אפילו בלי לצאת מהבית מקשה ועושה בלאגן כל האוויר הפתוח השמים הפארקים עושים טוב לעשות הליכה להירגע מכל המצב , לנשום באוויר הפתוח לעשות ספורט בחוץ ואז שזה גם אסור זה בכלל קשה ואז בכלל נכנסים לדיכאון. גם בקורונה שאנשים נשארים בבית כל הזמן והם אוכלים יותר דברים מנשנשים דברים מתוקים, חטיפים וכאלה וזה גורם להשמנה וגם לא בריא ויותר ויותר נכנסים לדיכאון בגלל אכילת יתר, השמנה, החרדה לא להיראות טוב, החרדה שלא יאהבו אותך. וזה מביא לדימוי עצמי נמוך שאחר כך משפיע בעתיד.
בני נוער בקורונה, בגלל שנכנסו ללחץ, לחרדה, לדיכאון, לפחד ולחוסר ביטחון או מבעיות בבית אז הרבה בגלל זה התחילו להדרדר לסמים לאלכוהול לסיגריות ומצב של ילדים מאוד התחיל להתדרדר מבחינה נפשית ובריאותית.
יש גם עוד בעיה אצל בני נוער בגלל המסכים, בני נוער כל היום במסכים שזה בתחילת היום בלמידה כמה שעות ואז אחרי בית ספר גם משחק בטלפון, מחשב, רואה טלוויזיה, משחק עם חברים בטלפון. יוצא שכל היום סובב סביב מכשירי חשמל וזה גורם ליותר כאבי ראש, כאבי עיניים, שינה פחות טובה. פעם זה היה פחות כי בבית הספר כל זמן הלמידה היה בלי מכשירים כמעט אז כמה שעות של שקט ואחרי בית הספר שיש גם לאן לצאת וחברים אז אתה פחות בטלפון אבל שאתה סגור בבית כל היום אתה בטלפון, במחשב, בטלוויזיה רק תקוע במכשירים מה שמדרדר עוד יותר.
?הידעת
בשפה הערבית ישנה מילה נפרדת עבור דוד מצד האב ועבור דוד מצד האם.
היי סקול מיוזיקל- הגריז של דור האמצע? // מאי גליקסברג
אם יש משהו שאני מאוד אוהבת- זה מחזמרים. כשיצא הסרט "היי סקול מיוזיקל" של ערוץ דיסני הייתי בת שנתיים. ראיתי אותו לראשונה בין גיל שלוש לגיל חמש, ולעיתים מאז ועד היום נתקע לי שיר משם בראש. אם אצטרך לעשות פרוייקט או עבודת גמר בנושא- כנראה שהכתבה הזו תהיה סוג של מבוא.
אז היי סקול מיוזיקל; בעברית רהוטה- מחזמר בית הספר התיכון; היה סרט שיצא לאקרנים בעשרים בינואר, בשנת אלפיים ושש, והוא נחשב לאבן דרך בתרבות הפופ של היום. יש כאלה שאפילו יגידו שהוא "גריז של שנות האלפיים". דור האמצע- אשים שנולדו בין השנים 1996-2004, הוא דור שלא ממש משתייך לא לדור ה-Y ולא לדור ה-Z. בכל כמה שנים יוצא לאור מחקר חדש על מתי נגמר דור ומתחיל דור, ושמונה השנים האלו תמיד נעות בין שני הדורות האחרונים. "גריז"- בשביל מי שאולי לא מכיר; הוא מחזמר אמריקאי משנות השבעים המאוחרות המספר את סיפורם של סנדי ודני בעיקר, ובצד; ליזו, פרנצ'י, קניקי ועוד כמה לא חשובים. דני הוא אופנוען, סנדי הגיעה מאוסטרליה והיא מעודדת של קבוצת הפוטבול הבית ספרית. דני וסנדי התאהבו בקיץ, אבל כשהתחילה שנת הלימודים הוא לא היה נחמד אליה במיוחד. בלה בלה בלה העלילה מתפתחת, ריזו נכנסת להריון, ריזו לא נכנסת להריון ובסוף, כמובן (ספוילר) כולם שמחים וצוהלים. עשרים ושמונה שנים לאחר מכן- ונסה האדג'נס וזאק אפרון מככבים בסרט חדש- היי סקול מיוזיקל. כמובן שאף אחד לא ידע מי אלו, אבל הסרט מספר את סיפורם של טרוי בולטון- קפטן נבחרת הכדורסל וגבריאלה מונטז- תלמידה חדשה בבית הספר. טרוי וגבריאלה נפגשו בחופשה, וטרוי היה המום כשגילה שהיא עברה לבית הספר שלו. מפה לשם הם נענשים בריתוק וחייבים לעזור בהכנות למחזמר הבית ספרי של קבוצת התיאטרון. טרוי וגבריאלה חושבים להתנסות באודישן, אבל הלחץ החברתי של חבריהם לכיתה מאיים עליהם. כך נוצר השיר "stick to the status quo"- "הצמד למצב הקיים" הנהדר שעיצב את פני הדור שצפה בהיי סקול מיוזיקל כילד. שני התסריטים, כמובן, לא דומים בצורה מפחידה בטעות. היי סקול מיוזיקל שואף המון השראה מגריז, ושניהם מבוססים על רומיאו ויוליה של שייקספיר, רק שאהבה אסורה הופכת לכולם נגד אחד, ובסוף יש שלום. בעוד שההורים שלי גדלו על דני זוקו וסנדי אולסון, אני גדלתי על טרוי בולטון וגבריאלה מונטז, ואחותי (12) גדלה על היורשים, עוד המצאה נפלאה של קני אורטגה (הבמאי של היי סקול מיוזיקל), אבל על זה לא נדבר עכשיו. גריז והיי סקול מיוזיקל מדברים שניהם על האינדיבידואל נגד הקבוצה- האם אני יכול לעשות משהו הפוך מהקבוצה שאני משתייך אליה בציבור כשאני לבד, או לא? האם מותר לי להתעניין בבישול כשאני משחק כדורסל וכל מה שאמור לעניין אותי זה אך ורק ספורט? האם אני יכול לרצות להופיע ולשיר אם אני בנבחרת המדעים של בית הספר? הקונפליקט הנ"ל משפיע על חיינו כמתבגרים וגם כבוגרים- האם כדאי לי להצטרף למש"צים למרות שלא כל החברים שלי מצטרפים? האם יצחקו עליי שאני במגמת ערבית כשכל החברים שלי לומדים קולנוע? אני רואה את הדילמות האלה קורות בכל יום שעובר, ובכל יום שעובר אני מחליפה צד- לפעמים אני בצד החברתי, זה שאומר למש"צים שהם גם בצופים שזה גרוע, ולפעמים אני בצד שאומר "מי צריך אותם? אני אעשה מה שטוב לי". עניין הנאמנות הוא מה מחזיק כאן את המשקל לדעתי. אבל הסרטים האלו, היי סקול מיוזיקל וגריז- לימדו אותי שלהיות נאמן למשהו לא אומר שאי אפשר לבחור לעשות גם דברים אחרים.
הכר את המש"צ
שם: תומר גרבצקי
בית ספר: בויאר
אני: שביעיסט
בזמני הפנוי אני: מתנדב במד"א
הכינוי שלי הוא: תומריקו
אני הכי אוהב.ת במש"צים: ששלח זה בית והמש"צים והמורים זאת משפחה במלוא מובן המילה, תלמידים ביב' שיכולים להיות החברים הכי טובים של תלמיד בכיתה ט' שרק סיים את הקורס,
ואת העובדה שהמורים לשלח (בירושלים כמובן) הם הכי טובים בעולם!
הכי הייתי רוצה להשלים את הקורס: הישרדות, מקווה מאוד מאוד לעבור אותו השנה!
אם אני לא זמין.ה בווצאפ אני כנראה: במשמרת במדא/ בלימודים
המודל שלי לחיקוי: טוב יש המון, אבל העיקריות ביניהן: המדריכה שלי בבסיסי יערי קרוליק, משצית המחלקה שלי במ"מ סתו ברזאני, ואחת משתי השותפות הכי טובות שיכולתי לבקש להדריך איתה הדס כהן.
וחוץ מהן, כל הבוגרים המדהימים בדגש על צוות קורס 2018, והבוגרים של 2019/20
המוטו שלי לחיים: אף פעם לא לאבד תקווה.
האינסטגרם שלי: Tomer_garbatzky@
קירבי מורו- אגדה של קול // לילך בן אהרון
מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי צופה בסדרות מצוירות, זה אף פעם לא נמאס בעבורי. הייתה סדרה אחת שתמיד התבלטה מהשאר בעבורי: "Ninjago". אני כמעט בטוחה שרובנו שמענו עליה בחיינו. כיום, כמעט אחרי עשור שהסדרה רצה, הסדרה עומדת על 13 עונות, סרט ופיילוט. הנינג'ה האהוב עליי תמיד היה קול. קול זכה בעונה משלו רק עשור לאחר תחילת הסדרה, הוא מעולם לא ניסה להתעלות על חברים ואופיין בכוח הפיזי והמנטלי שלו. מכאן נובע, קול הוא הפייבוריט שלי בלי ספק.
בתור מעריצה גדולה של הסדרה, יש לי אוספים גדולים ואני נמצאת במעקב תמידי אחר ביוצרים והמדובבים. ב18.11.20 נתקלתי בהודעה על מותו של לא אחר מאשר המדובב של קול. כן כן, לא אחר מאותו הקול שבנה את האדם שאני היום. זה די מצחיק אני מודה אבל הסדרה הזו עיצבה ערכים ודעות רבים אצלי. קירבי מורו, אותו הקול שנמצא מאחורי הדמות האהובה עליי נפטר בעודו בן 47. זה מוזר לחשוב שאדם בן גילם של ההורים שלי הלך לעולמו בהפתעה שכזו. סיבת מותו של מורו אינה אושרה.
החלטתי לנצל את המקום שלי ולספר לכם עליו.
מורו נולד בשנת 1973 בג’ספר, אלברטה, ולמד משחק באוניברסיטת מאונט רויאל בקלגרי. תפקיד הקול הגדול הראשון שלו הגיע עם התפקיד של מיכאלאנג’לו בסדרת האקשן החי של נינג’ה צבים: המוטציה הבאה, לאחר מכן זכה לבצע תפקידים רבים בתחום המשחק קולי שהוכיחו את הטווח שלו בכל הנוגע להשמעת גיבורים ונבלים.
השמועה על מותו של מורו הופצה לראשונה על ידי פוסט אחרון אשר חלק לו אחיו. שותפים רבים לעשייתו ומעריצים רבים חלקו לקירבי כבוד אחרון ברשתות החברתיות.
"בצער ובכאב לב רב אני אומר שלום לחבר ולנינג'ה. אין מילים טובות לומר. תנוח על משכבך בשלום אח". כתב בעמוד האינסטגרם שלו ברנט מילר, מדובבו של זאין מהסדרה נינג'גו.
"אדם יפה עם לב ונשמה גדולים. אני הולך להתגעגע אלייך". כתב סמואל ווינסנט, מדובבו של לויד מהסדרה נינג'גו.
"עבורי, קירבי היה אגדה. הילד הרע של הדיבוב. הבחור שדובב כל דמות בכל סדרה מצויירת מגניבה. כשדובבנו ביחד בנינג'גו ניסיתי לשמור על קור רוח. ישבתי לצד הבחור שלו הקשבתי בתור ילד, אז חשוב שארשים. התברר שהוא הבחור הכי מסביר פנים שתוכל לפגוש במקום המטורף הזה. לאורך השנים הוא היה משעשע את הקאסט בסיפורים מהרפתקאותיו עם האסקיות שלו, שהיו רבות מהן, לחלק מהסיפורים היינו שואלים "האם זה באמת קרה קירבי?" וכן, כמובן שכן. ישיבה לצידו אפשרה להעביר סרטונים מצחיקים אקראיים במהלך הפגישות. איזה צחקוקים מודחקים מאולצים. ככל הנראה פישלנו הרבה צילומים.
תמיד היה לו חיוך והומור טוב והוא נתן חיבוקים מדהימים. ליבי נשבר למשפחתו ואני מאחל להם אהבה וריפוי בתקופה זו.
בעשר השנים האחרונות ישבתי ליד קירבי, בתור נינג'ה, קולגה וכחבר.
אתה עדיין אגדה קירבי. אוהב אותך". כתב חברו וינסנט טונג, מדובבו של קאי מהסדרה נינג'גו.
עבורי, קירבי תמיד יישאר אגדה אני מקווה שתנוח בשלום גיבור.
חידת השבוע
יש לי ארבע אצבעות ואגודל אבל אני לא יצור חי, מי אני?
מש"צים משתפים- מהו חג סוכות בשבילך?
אז כולנו עברנו בסיסי… הקורס שבשביל רובנו הוא הכי מרגש, נחקק בזיכרון של כולנו. לפעמים יש דברים קטנים שמעלים בנו פלאשבקים מרגשים וחביבים לאותם הימים ההם. מש"צים מספרים מה השיר שמזכיר לך את הבסיסי, ולמה.
שגיא לנגפורד, שביעיסט מהרטוב משתף:
השיר שהכי מזכיר לי את הבסיסי שלי זה "שיר המונדיאל 2010" של שרוטונים. זה נורא מזכיר לי את הבסיסי בגלל שכתבנו על המנגינה שלו את המורל הקבוצתי שלנו וזה נורא זכור לי.
רוני צוקרון, שמיניסטית מהרטוב (ומנהלת קורס מ"מ) משתפת:
עשיתי בסיסי בשנת 2017, שנת ה50 לשחרור ירושלים, ולכן כל הקורס והסלטרון שלנו סבבו סביב זה. ממש זכור לי השיר שהקבוצה שלי ביצעה, "לך ירושלים", ואפילו שלא הכרתי אותו לפני הוא דבוק לי בראש עד היום. אין פעם שאני אשמע אותו ולא אחשוב על הסלטרון ועל קבוצה 3 המהממת שלי.
מאי גליקסברג, שביעיסטית מצור הדסה (ומנהלת צוות הממית"ון ) משתפת:
ואהבת (את מי!!!)
זה נהיה מן המנון של המש"צים, וכשהייתי פש"צית לא הפסקנו לשיר אותו. בבוקר בהשכמה, כשעלינו את מצדה, כשהיינו בגיחה, כשטיילנו בהרים, באוטובוס, וגם אחר כך בעידן הצהוב עד מאוד. זה שיר שאני לא יכולה לשמוע אותו בלי לחשוב על המדריכים שלי :)
-4 באוקטובר 1957 – ספוטניק 1 הלוויין הראשון בחלל, משוגר על ידי ברית המועצות כחלק מתוכנית החלל הסובייטית
-5באוקטובר 1962 – הקרנת הבכורה ד"ר נו, הראשון הראשון בסרטי ג'יימס בונד, בכיכובו של שון קונרי, נערכת בלונדון (וגם הקרקס המעופף של מונטי פייטון משודר לראשונה, ולדעתי זה עוד יותר מרגש -מאי)
-6 באוקטובר 1973 – מצרים וסוריה תוקפות את מדינת ישראל בצהרי יום הכיפורים ומתחילות את מלחמת יום הכיפורים
-7 באוקטובר 2001 – הפלישה האמריקאית לאפגניסטן מתחילה, לאחר ששלטון הטליבאן דחה אולטימטום אמריקאי להסגיר את אנשי אל-קאעידה
-8 באוקטובר 1991 – הפרלמנט הקרואטי מנתק את קשריו האחרונים מיוגוסלביה
-9 באוקטובר 1914 – מלחמת העולם הראשונה – המצור על אנטוורפן הסתיים בנפילת העיר בידי הגרמנים
-10 באוקטובר 1780 – ההוריקן הגדול של 1780, פוגע באיים הקריבים וגורם למותם של כ-22,000 אנשים
השבוע בהיסטוריה
התחממות גלובלית//רוני גלרי
בעיה מתגברת על בסיס יום יומי בעולמנו הוא עניין ההתחממות הגלובלית. יש אנשים שבוחרים לא ״להאמין״ בזה או לא להתייחס לזה ואני כאן, כמו כל הכתבות האחרות, כדי לנסות לשכנע את מי שעדיין לא הצטרף לרפורמה להצטרף. מה זה בכלל התחממות גלובלית? ולמה זה משפיע עלינו כל כך? התחממות גלובלית היא עליית הטמפרטורה של כדור הארץ. היא נובעת מפליטת גזים רעילים לסביבה(גזי חממה) ויש מדענים שחושבים שגם התקדמות כדור הארץ עוזרת עם כך. התחממות גלובלית משנה את כל פני כדור הארץ, אפילו אם הסביבה רק מתחממת במעלה! כשכדור הארץ עולה מעלה, הקרחונים באנטרטיקה מתחילים להינמס וזה מתחיל את רצף הבעיות. הקרחונים נמסים, ודובי הקוטב יתחילו לאבד את בתיהם. לאט לאט הימים יתחילו להימלא ולהציף ערים ליד מישור החוף. לא רק שזה פוגע בכלכלה של הערים הממוקמות על מישור החוף, זה גם מסכן את כל הצמחייה ובעלי חיים כלומר חקלאות באזור. אם ההצפות ממשיכות ככה, כבר בקושי תהיה יבשה לחיות עליה ולכן הכחדת המין האנושי וכל מין יבשתי. כמובן שזה לוקח שנים על גבי שנים כדי שמצב כזה יגיע לרמה כל כך גבוהה של כאוס, אבל זה כיוון אחד שיכול בעתיד להתקיים. גם לא עוזר שבני אדם זורקים את זבלם בכל מקום אפשרי, בלי להתחשב שזה בסופו של דבר יגיע לים ויפגע בכל דבר חי.
איך פליטת גזים משפיעה לרעה על ההתחממות הגלובלית הגוברת? פליטת פחמן דו-חמצני הוא בעיקר גורם להתחממות הגלובלית. כשפולטים גז, הוא נשאר באוויר מאות שנים ולכן פטירתו היא קריטית להצלת כדור הארץ. לכן, כל ארגוני שמירת הטבע מעודדים השתלת עצים, כדי שהעץ יקלוט את הפחמן הדו-חמצני ויפלוט אוויר לנשימה במקום. מה שבעצם קורה, זה שהאדמה קולטת את הקרינה מהשמש, סופגת אותה, ולבסוף פולטת את שאר החום. פליטה זו נשארת באטמוספרה יחד עם כל הגזים הרעילים וכתוצאה מכך, מחממת את פני כדור הארץ.
מדענים ניסו ועדיין מנסים לחשוב על דרכים למנוע את הגברת קצב ההתחממות הגלובלית. כמה פתרונות שחשבו עליהם הם: לצבוע את גגות הערים והכבישים כדי שקרני השמש יקלטו פחות, פיזור ברזל בימים כדי שהאצות יתרבו מהר יותר בכמויות גדולות יותר כדי לקלוט את הפחמן הדו-חמצני באוויר, או לכסות את אדמי המדבר בחומר שקוראים לו פוליאתנול-אלומיניום במטרת החזרת הקרינה לפני שהיא נספגת בקרקע.
כל פתרונות אלה בוודאי יכולים להישמע מוגזמים, אבל כך המצב שהגענו אליו. דברים קטנים שנעשה כקבוצה לא יחזירו את העולם לאיך שהוא היה לפני כן וזה מעיד על חומרת המצב. אולי לדברים קטנים בקהילה לא יהיו השפעה רבה, אבל אם כל אחד משנה את דרכו בה הוא חי אנו נוכל להציל את עולמנו היפה. אפשר להחליף מכונית באופניים או אפילו רכב היברידי, לזרוק את זבלנו במקומות המיועדים לכך, להחליף פלסטיק במתכת או כל סוג חומר רב פעמי, וכו.
השבוע, כשדפדפתי באינסטגרם שלי נדהמתי לראות שבטיימס סקוור, ניו יורק, איפה שאמור להיות השעה של היום, יש שעון עם כמות הזמן שיש לנו לשרוד על כדור הארץ. גן גולן ואנדרו בויד יצרו שעון, הקליימט קלוק (The Climate Clock), כרגע ב-7 שנים, 100 ימים, 12 שעות, 24 דקות, ו-30 שניות עד הדדליין. זה מידע עצוב מאוד, ולכן צריך להתחולל שינוי. אם לא יהיה שינוי מטורף בקרוב, כבר לא יהיו בני אדם על פני האדמה ואני בטוחה שלא מרצון אף אחד שזה יקרה.
נצלו את החג ואת הזמן הפנוי הזה כדי לעשות דברים יעילים לעצמך ולא רק לאנשים אחרים.
טיפ שבועי
המדריך להערכה עצמית//לילך בן- אהרון
בשנים האחרונות התחלי להרגיש פחות טוב עם עצמי. כמו בני נוער רבים בגילי הרגשתי רגשי נחיתות ונעצבתי לעיתים קרובות. אף פעם לא הבנתי מה הבעיה בי הרי יש לי הכל. יום הגעתי לתשובה: "אני לא אוהבת את עצמי". החלטתי לקום ולהתמודד, איני יכולה לשנוא את האדם איתו אני צריכה לחיות לכל חיי אחרי הכל.
הכנתי מדריך קטן אשר אימצתי במהלך חיי: "המדריך להערכה עצמית"
1. אתם האויב הגדול ביותר של עצמכם
"אניח" בפניכם את המושג "אור חוזר". אור חוזר מסמל את תגובתו של העולם אל מה שאנו משדרים אליו, אור שלילי= תגובה שלילית. הכוח הוא בידיים שלנו בלבד, אף אחד אחר לא יכול לעזור לנו. הבחירה שלנו היא האם לשדר חיוביות או שליליות, כל השאר כבר יבוא מעצמו.
2. חפשו נקודות טובות בעצמכם
אמצו לכם פנקס קטן ובנו לכם הרגל לפיו בכל יום אתם כותבים מספר נקודות טובות שראיתם בעצמם היום. אתם מוכשרים, אנשים לא תמיד יעריכו אתכם ולכן חשוב שתעריכו את עצמכם.
3. תמצאו לכם תחביב
הדבר שהכי עזר לי להעריך את עצמי היה לשחק במחשב, מצאתי נקודות רבות שטובות בי. תמצאו לכם תחביב, תחביב שלא ישתלט על חייכם אלא יאזן אותם, תחביב שינקה לכם את הראש.
4. עשו ספורט
עם האנרגיות עוזבות גם המחשבות הכבדות. צאו, תהנו, תחוו, תשתפרו, נקו את הראש ומצאו את נקודות החוזק שלכם.
5. נסו דברים חדשים
שינויים הינם הדברים הכי טובים שיוכלו להופיע בפתח הדלת, קבלו אותם באהבה. סדרו את חדרכם מחדש, שנו את הופעתכם, הוסיפו למלתחה שלכם, נסו מאכלים חדשים וחפשו את מקומכם.
6. אתם מועילים!
הדבר שהטריד אותי הכי הרבה במהלך השנים האחרונות הייתה ההרגשה שאני חסרת תועלת. תהיתי לעצמי יותר מפעם אחת, מה היה קורה בעולם בלעדיי?, היו מבחינים בחסרוני?. היום אני יודעת את התשובה בצורה ברורה: כן. אנחנו חלק מפאזל גדול, לא תמיד נבלוט בקיומנו אך כן נבלוט בחסרוננו.
7. שתפו
אנו מוקפים בשכבה עוטפת של אנשים שרוצים בטובתנו. שתפו אחרים, פרקו את שעל ליבכם, תנו אמון בקרוביכם ונקו את שעל ליבכם. אתם תקבלו עצות ממקור אמין וראשוני, כלים לחיים.
8. הזמן יעשה את שלו
החיים חזקים יותר מהכל, הם חולפים לפני שבכלל שמנו לב. נקו את ראשכם מדאגות מיותרות, תחיו את הרגע, הכל כבר יסתדר מעצמו. חפשו את הנקודות היפות בחיים ולא את הנקודות הרעות בעצמכם. ברגע שלא תבחינו בהן, הן יעלמו.
כל אחד מאיתנו הוא ייחודי, כל אחד מתמודד עם קשיים בצורה שונה, לכל אחד תחביבים שונים, לכל אחד טעם שונה ולכל אחד "זמן החלמה משלו". זה יקרה אולי בעוד שנה, אולי בעוד שבוע ואולי בעוד עשור אבל זה יקרה, אתם תאהבו את עצמכם ותראו את הטוב.
צוות הממיתון ממליץ | מה אפשר לעשות בחופש… בהסגר? // רוני גלרי
סוף סוף יש חופש אבל אי אפשר לצאת למקומות בילוי, אי אפשר לטייל, ואי אפשר להיפגש עם חברים. מה אפשר לעשות כדי לממש את חופשת סוכות שיהיה גם כיף וגם יעיל?
דבר ראשון, אפשר להיכנס לכושר, אפילו בבית! בזמן בית הספר, כל כך עמוס שלפעמים שוכחים לטפל בעצמנו ולמה לא לתקן זאת בחופשה? אפשר לצאת לריצה בשכונה, להישאר בחדר ולהתאמן עם סרטוני אימון ביוטיוב, אפשר לרקוד בפארקים וכו.
אם להתאמן זה פחות הקטע שלכם, תנסו לאפות ולבשל! אפשר ללמוד מתוכניות בישול, סרטוני בישול, ספרי בישול, או מתכונות ברשת. מתחילים עם מתכונים פשוטים ולאט לאט רמתכם תשתפר. בני הבית בטוח יהנו מכל המאכלים החדשים שיש להם לטעום!
הדבר הכי חשוב לעשות זה להתרכז בעצמך ולוודא שאת/ה בסדר מבחינה נפשית. לקחת זמן ולפנק את עצמך זה צורך חיוני לכל בן אדם.
הסביבה בסוכות // סביון נחמן
האסוציאציות הראשונות בסימן סוכות הן ארוחות בסוכה, שרשראות נייר וקישוטי סוכות עם כל היופי והחן שבדבר חשוב לזכור שהשלכות הקישוטים הללו על העולם אחרי סוכות לא נוצצות כמו פירות הצולפן התלויים בפינות הסוכה. לרוב, קישוטי הסוכה נזרקים, מגיעים למזבלה והופכים לחלק מבעיה זיהומית שיוצרת מחלחול של מיצי זבל אל מי התהום. במקרה הטוב שומרים את הקישוטים כדי להימנע משגיאות כלים בסוכה או מהצורך לשטוף אותם במיוחד אם מגיעים אורחים. ובניגוד לחלק מהקישוטים את הכלים גם אי אפשר למחזר. כמובן שהקישוטים הם חלק גדול מהאווירה ונוחיות היא עניין חשוב אבל חייבת להיות דרך סביבתית יותר להתנהל במהלך החג. אם כל אחד יכין שרשרת מדפי טיוטה וישטוף כלים למרות הטרחה, נוכל לחסוך למדינה שלנו המון סבל ולהבטיח לדור הבא חיים מזהירים וירוקים יותר מאלה שיש לנו היום.