ממ"יתון 26.11.2020 | משצים מחוז ירושלים

ממ"יתון

26.11.2020

י' כסלו תשפ"א

השפעות הקורונה על בני נוער // יואב גבע

מתחילת הקורונה, הקורונה משפיעה מאוד על נערים באופן נפשי.

נערים מרגישים: לחץ, חרדה, פחד, דיכאון, ניתוק מחברים, חוסר ביטחון, הידרדרות לסמים האלכוהול וכו…

נערים בקורונה מתחילים להרגיש לחץ וחוסר ביטחון מכל חוסר ההגעה לבית הספר, הלימודים, הזומים. הקורונה גורמת גם ללחץ ופחד מאבדות, לחץ מההורים שבגלל שאין להם עבודה - הם הרבה בבית, פחד לאבד מישהו קרוב, פחד לחלות בקורונה, פחד למות מהמחלה, וכל המצב הזה שיש סגר, אין סגר, יש בית ספר, אין בית ספר יכול להלחיץ וזה מפחיד. פתאום שכל המשפחה בבית הרבה יותר זמן- צריך להוסיף את כל הזומים והרעש והבלאגן זה מוסיף הרבה לחץ.

יש שכיחות גבוהה אצל בני נוער בחרדה ודיכאון

חדרה ודיכאון שהורים ימשיכו לא לעבוד, חרדה לאבד חבר משפחה קרוב , שלא רואים את המשפחה כבר מלא זמן וזה קשה, בנוסף לכך יש גם בדידות חברתית מכל הסגרים הדוחות הפחד לסכן קרובים אתה לא רואה חברים כי פוחד להסתכן/ לסכן אותם. קשה מאוד להיות סגור בבית כל הזמן ולא לראות חברים ואנשים ומשפחה וזה מאוד משפיע ועושה חרדה ודיכאון. אפילו בלי לצאת מהבית מקשה ועושה בלאגן כל האוויר הפתוח השמים הפארקים עושים טוב לעשות הליכה להירגע מכל המצב , לנשום באוויר הפתוח לעשות ספורט בחוץ ואז שזה גם אסור זה בכלל קשה ואז בכלל נכנסים לדיכאון. גם בקורונה שאנשים נשארים בבית כל הזמן והם אוכלים יותר דברים מנשנשים דברים מתוקים, חטיפים וכאלה וזה גורם להשמנה וגם לא בריא ויותר ויותר נכנסים לדיכאון בגלל אכילת יתר, השמנה, החרדה לא להיראות טוב, החרדה שלא יאהבו אותך. וזה מביא לדימוי עצמי נמוך שאחר כך משפיע בעתיד.

בני נוער בקורונה, בגלל שנכנסו ללחץ, לחרדה, לדיכאון, לפחד ולחוסר ביטחון או מבעיות בבית אז הרבה בגלל זה התחילו להדרדר לסמים לאלכוהול לסיגריות ומצב של ילדים מאוד התחיל להתדרדר מבחינה נפשית ובריאותית.

יש גם עוד בעיה אצל בני נוער בגלל המסכים, בני נוער כל היום במסכים שזה בתחילת היום בלמידה כמה שעות ואז אחרי בית ספר גם משחק בטלפון, מחשב, רואה טלוויזיה, משחק עם חברים בטלפון. יוצא שכל היום סובב סביב מכשירי חשמל וזה גורם ליותר כאבי ראש, כאבי עיניים, שינה פחות טובה. פעם זה היה פחות כי בבית הספר כל זמן הלמידה היה בלי מכשירים כמעט אז כמה שעות של שקט ואחרי בית הספר שיש גם לאן לצאת וחברים אז אתה פחות בטלפון אבל שאתה סגור בבית כל היום אתה בטלפון, במחשב, בטלוויזיה רק תקוע במכשירים מה שמדרדר עוד יותר.

?הידעת

ישנן אבנים מים המלח על הר האוורסט, וישנן אבנים מהר האוורסט על שפת ים המלח. חילופי האבנים נעשו כדי לסמל את הידידות הקיימת בין נפאל לישראל, וחיבור בין הנק' הגבוהה בעולם לנמוכה ביותר

זכרון מנחם // יהב רוסמן

אי פעם שמעתם על "תרומת שיער"? על מישהי או מישהו "תרם את שערו"?

לאן תורמים את השיער? למי? ומה עושים איתו בכלל?!

אי פעם שמעתם על זכרון מנחם? או אולי ראיתם מעין מיניבוס שכתוב עליו זכרון מנחם עם סמל ירוק-ורוד? ובכן, זוהי עמותה אשר הוקמה בשנת 1990 על ידי חיים ומירי ארנטל.

חיים ומירי ארנטל הקימו את העמותה על שם בנם ז"ל מנחם אשר נלחם במשך מעל 14 שנים כנגד הסרטן, אך לצערם הרב נפטר ממנו בשנת 1990 (שנת ההקמה של העמותה.) בגיל 15.

באותן שנים למשפחה היה מאוד קשה והם החליטו לתת מאמץ ולעזור לעוד חולי סרטן בגילאים 0-25.

העמותה מאמינה ששלמותה הרגשית של משפחה חיונית לתהליך ההבראה של הילד, והיא משפיעה באופן ישיר על עוצמת דחף ההישרדות שלו. ושמה לה למטרה לתת מענה למכלול הבעיות, מרגע גילוי המחלה הממארת ולתמוך בהורים ובבני המשפחה הנושאים בעול הקשיים הפיזיים והנפשיים לאורך כל הדרך. השירות ניתן לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת ומין.

אז מה העמותה עושה? העמותה מקבלת תרומות שיער מתושבים מכל הארץ ומכינה מהן פאות, מביאה לילדים אשר נשר להם השיער, את הפאות, ללא עלות - מכיון שמאותו הרגע בו המטופלים מתחילים כימותרפיה ומתחיל לנשור להם השיער; זו עלולה להיות נקודת מפנה מאוד חשובה מבחינת המטופל, בין אם במצב הפיזי או הנפשי.

מאותו הרגע בו המטופלים מאבדים את שערם הם עלולים להרגיש שהם מאבדים את זהותם ואת מי שהם, הם מביטים במראה ורואים אדם אחר.

העמותה עוזרת לאו דווקא למטופל עצמו אלא גם למשפחתו אשר מצבה עלול להידרדר בעקבות מצב משנה חיים שכזה.

אז, שכנעתי אתכם.ן לתרום את השיער?;)

רגע להתעדכן- האסטרואנאוט הישראלי השני בחלל

עדי גרוסו

האסטרונאוט הישראלי השני כבר בהכנות למסעו לחלל, איתן סטיבה שמו.
סטיבה היה טייס מוערך מאוד בחיל האוויר במילואים במשך 43 שנים, והיה אלוף ההפלות במלחמת לבנון הראשונה. הוא ניהל בין היתר קרן השקעות והפך לאיש עסקים מצליח. איתן צבר את הונו בעיקר על ידי עסקאות נשק באפריקה והיום הוא מוערך במיליוני דולרים.
יש לציין כי סטיבה למעשה קנה את הכרטיס לחלל בכ50 מיליון דולר ובאביב הבא הוא מתוכנן להמריא לתחנת החלל הבינלאומית- שם ישהה כ-9 ימים. במהלך שהותו בתחנת החלל הוא יבצע ניסויים בסטארט-אפים ובניסויים שנכתבו על ידי גופי מחקר ישראלים.
שליחת עוד נציג לחלל היא כמובן גאווה ושמחה לאומית גדולה שתראה לכולנו ולעולם שהשמיים הם הגבול.

הכר את המש"צ

שם: תומר גרבצקי

בית ספר: בויאר

אני: שביעיסט

בזמני הפנוי אני: מתנדב במד"א

הכינוי שלי הוא: תומריקו

אני הכי אוהב.ת במש"צים: ששל"ח זה בית והמש"צים והמורים זאת משפחה במלוא מובן המילה, תלמידים ביב' שיכולים להיות החברים הכי טובים של תלמיד בכיתה ט' שרק סיים את הקורס, ואת העובדה שהמורים לשלח (בירושלים כמובן) הם הכי טובים בעולם!

הכי הייתי רוצה להשלים את הקורס: הישרדות, מקווה מאוד מאוד לעבור אותו השנה!

אם אני לא זמין.ה בווצאפ אני כנראה: במשמרת במדא/ בלימודים

המודל שלי לחיקוי: טוב יש המון, אבל העיקריות ביניהן: המדריכה שלי בבסיסי יערי קרוליק, משצית המחלקה שלי במ"מ סתו ברזאני, ואחת משתי השותפות הכי טובות שיכולתי לבקש להדריך איתה הדס כהן.

וחוץ מהן, כל הבוגרים המדהימים בדגש על צוות קורס 2018, והבוגרים של 2019/20

המוטו שלי לחיים: אף פעם לא לאבד תקווה.

האינסטגרם שלי: Tomer_garbatzky@

קירבי מורו- אגדה של קול // לילך בן אהרון

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי צופה בסדרות מצוירות, זה אף פעם לא נמאס בעבורי. הייתה סדרה אחת שתמיד התבלטה מהשאר בעבורי: "Ninjago". אני כמעט בטוחה שרובנו שמענו עליה בחיינו. כיום, כמעט אחרי עשור שהסדרה רצה, הסדרה עומדת על 13 עונות, סרט ופיילוט. הנינג'ה האהוב עליי תמיד היה קול. קול זכה בעונה משלו רק עשור לאחר תחילת הסדרה, הוא מעולם לא ניסה להתעלות על חברים ואופיין בכוח הפיזי והמנטלי שלו. מכאן נובע, קול הוא הפייבוריט שלי בלי ספק.
בתור מעריצה גדולה של הסדרה, יש לי אוספים גדולים ואני נמצאת במעקב תמידי אחר ביוצרים והמדובבים. ב18.11.20 נתקלתי בהודעה על מותו של לא אחר מאשר המדובב של קול. כן כן, לא אחר מאותו הקול שבנה את האדם שאני היום. זה די מצחיק אני מודה אבל הסדרה הזו עיצבה ערכים ודעות רבים אצלי. קירבי מורו, אותו הקול שנמצא מאחורי הדמות האהובה עליי נפטר בעודו בן 47. זה מוזר לחשוב שאדם בן גילם של ההורים שלי הלך לעולמו בהפתעה שכזו. סיבת מותו של מורו אינה אושרה.
החלטתי לנצל את המקום שלי ולספר לכם עליו.
מורו נולד בשנת 1973 בג’ספר, אלברטה, ולמד משחק באוניברסיטת מאונט רויאל בקלגרי. תפקיד הקול הגדול הראשון שלו הגיע עם התפקיד של מיכאלאנג’לו בסדרת האקשן החי של נינג’ה צבים: המוטציה הבאה, לאחר מכן זכה לבצע תפקידים רבים בתחום המשחק קולי שהוכיחו את הטווח שלו בכל הנוגע להשמעת גיבורים ונבלים.
השמועה על מותו של מורו הופצה לראשונה על ידי פוסט אחרון אשר חלק לו אחיו. שותפים רבים לעשייתו ומעריצים רבים חלקו לקירבי כבוד אחרון ברשתות החברתיות.
"בצער ובכאב לב רב אני אומר שלום לחבר ולנינג'ה. אין מילים טובות לומר. תנוח על משכבך בשלום אח". כתב בעמוד האינסטגרם שלו ברנט מילר, מדובבו של זאין מהסדרה נינג'גו.

"אדם יפה עם לב ונשמה גדולים. אני הולך להתגעגע אלייך". כתב סמואל ווינסנט, מדובבו של לויד מהסדרה נינג'גו.

חידת השבוע

חידה שבועית-

יש לי ארבע אצבעות ואגודל אבל אני לא יצור חי, מי אני?

מש״צים משתפים- השיר שמזכיר לך את הבסיסי

אז כולנו עברנו בסיסי… הקורס שבשביל רובנו הוא הכי מרגש, נחקק בזיכרון של כולנו. לפעמים יש דברים קטנים שמעלים בנו פלאשבקים מרגשים וחביבים לאותם הימים ההם. מש"צים מספרים מה השיר שמזכיר לך את הבסיסי, ולמה.

שגיא לנגפורד, שביעיסט מהרטוב משתף:

השיר שהכי מזכיר לי את הבסיסי שלי זה "שיר המונדיאל 2010" של שרוטונים. זה נורא מזכיר לי את הבסיסי בגלל שכתבנו על המנגינה שלו את המורל הקבוצתי שלנו וזה נורא זכור לי.

רוני צוקרון, שמיניסטית מהרטוב (ומנהלת קורס מ"מ) משתפת:

עשיתי בסיסי בשנת 2017, שנת ה50 לשחרור ירושלים, ולכן כל הקורס והסלטרון שלנו סבבו סביב זה. ממש זכור לי השיר שהקבוצה שלי ביצעה, "לך ירושלים", ואפילו שלא הכרתי אותו לפני הוא דבוק לי בראש עד היום. אין פעם שאני אשמע אותו ולא אחשוב על הסלטרון ועל קבוצה 3 המהממת שלי.

מאי גליקסברג, שביעיסטית מצור הדסה (ומנהלת צוות הממיתון השווה) משתפת:

ואהבת (את מי!!!)

זה נהיה מן המנון של המש"צים, וכשהייתי פש"צית לא הפסקנו לשיר אותו. בבוקר בהשכמה, כשעלינו את מצדה, כשהיינו בגיחה, כשטיילנו בהרים, באוטובוס, וגם אחר כך בעידן הצהוב עד מאוד. זה שיר שאני לא יכולה לשמוע אותו בלי לחשוב על המדריכים שלי :)

שבוע בהיסטוריה

השבוע בהיסטוריה- רצח קנדי

עדי גרוסו

בתאריך 22 לנובמבר 1963 נרצח נשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי בטקסס שבמרכז דרום ארצות הברית.

קנדי היה נשיא ארצות הברית משנת 1961 במהלך שיאה של המלחמה הקרה.

קנדי תמך בזכויות האזרח ונחשב לנשיא סוציאליסט חביב וכריזמטי שרצה להצעיד את את ארה"ב קדימה, בייחוד בזמנים טעונים של מלחמה. הוא זכה לפופולאריות רבה ורבים סבורים שהוא אחד מנשיאי ארצות הברית הדגולים ביותר. בין פעולותיו היה את הגדלת תקציב הביטחון המנופח, חתימת הסכם נגד ניסויים בנשק גרעיני ועוד. קנדי תרם למיתון העוינות בין המעצמות ומניעת עימות כולל בינהם. הרבה מאוד אנשים התנגדו לפעולותיו, בעיקר במדינת טקסס שם תכננן לנאום על מנת לשפר את תמיכת המדינה לקראת הבחירות. הרצח של קנדי היה מעשה מגונה, אכזר שהדהים את העולם וגרם. עד היום רצח זה נחשב לאירוע מכונן וטרגי בתולדות ארצות הברית, והעלה שוב את הנושא הכאוב של רצח פוליטי לסדר היום.

רצח פוליטי בכל אומה הוא נושא רגיש, אנחנו במדינה שלנו מכירים את הנושא בצורה טובה מאוד של רצח של מנהיג שעורר מחלוקת בעם. רק השאלה המתבקשת היא האם זו הדרך הנכונה לעשות שינוי? ומה זה אומר על החברה שלנו בהיבט העולמי, כאשר ההיסטוריה מראה לנו שוב ושוב שדברים כאלה קורים. בסופו של דבר אם מסתכלים על העולם שלנו בהיבט רחב יותר מהמשבצת שלנו או מדעות פוליטיות וגישות חיים, יש לכולנו שותפות גורל בין אם אנחנו אויבים או בעלי ברית הדוקים. מעשים כאלה יש לגנות בכל מחיר ותמיד לשאוף לאחדות ולשמירה על זכויות הפרט.

בעולם מושלם כל זה היה קורה ומתפקד נהדר, ומדינות העולם היו מאוחדות, אבל בכל זאת עלינו להיות מציאותיים ולהבין שהרבה מאוד דברים מכוערים וראויים לשמצה קרו בעבר. כעת אנחנו בהווה ופונים לעתיד. עלינו לשאוף לא לשחזר את ההיסטוריה. המציאות היא בידיים שלנו ועלינו למנף אותה למקומות הכי חיוביים שלנו ולדאוג לרווחה ולשוויון כי כולנו קשורים ביחד באותו עולם, ואין סיבה שההיסטוריה שאנחנו כותבים ברגע זה תהיה מכוערת.

היי סקול מיוזיקל- הגריז של דור האמצע? // מאי גליקסברג

אם יש משהו שאני מאוד אוהבת- זה מחזמרים. כשיצא הסרט "היי סקול מיוזיקל" של ערוץ דיסני הייתי בת שנתיים. ראיתי אותו לראשונה בין גיל שלוש לגיל חמש, ולעיתים מאז ועד היום נתקע לי שיר משם בראש. אם אצטרך לעשות פרוייקט או עבודת גמר בנושא- כנראה שהכתבה הזו תהיה סוג של מבוא.

אז היי סקול מיוזיקל; בעברית רהוטה- מחזמר בית הספר התיכון; היה סרט שיצא לאקרנים בעשרים בינואר, בשנת אלפיים ושש, והוא נחשב לאבן דרך בתרבות הפופ של היום. יש כאלה שאפילו יגידו שהוא "גריז של שנות האלפיים". דור האמצע- אשים שנולדו בין השנים 1996-2004, הוא דור שלא ממש משתייך לא לדור ה-Y ולא לדור ה-Z. בכל כמה שנים יוצא לאור מחקר חדש על מתי נגמר דור ומתחיל דור, ושמונה השנים האלו תמיד נעות בין שני הדורות האחרונים. "גריז"- בשביל מי שאולי לא מכיר; הוא מחזמר אמריקאי משנות השבעים המאוחרות המספר את סיפורם של סנדי ודני בעיקר, ובצד; ליזו, פרנצ'י, קניקי ועוד כמה לא חשובים. דני הוא אופנוען, סנדי הגיעה מאוסטרליה והיא מעודדת של קבוצת הפוטבול הבית ספרית. דני וסנדי התאהבו בקיץ, אבל כשהתחילה שנת הלימודים הוא לא היה נחמד אליה במיוחד. בלה בלה בלה העלילה מתפתחת, ריזו נכנסת להריון, ריזו לא נכנסת להריון ובסוף, כמובן (ספוילר) כולם שמחים וצוהלים. עשרים ושמונה שנים לאחר מכן- ונסה האדג'נס וזאק אפרון מככבים בסרט חדש- היי סקול מיוזיקל. כמובן שאף אחד לא ידע מי אלו, אבל הסרט מספר את סיפורם של טרוי בולטון- קפטן נבחרת הכדורסל וגבריאלה מונטז- תלמידה חדשה בבית הספר. טרוי וגבריאלה נפגשו בחופשה, וטרוי היה המום כשגילה שהיא עברה לבית הספר שלו. מפה לשם הם נענשים בריתוק וחייבים לעזור בהכנות למחזמר הבית ספרי של קבוצת התיאטרון. טרוי וגבריאלה חושבים להתנסות באודישן, אבל הלחץ החברתי של חבריהם לכיתה מאיים עליהם. כך נוצר השיר "stick to the status quo"- "הצמד למצב הקיים" הנהדר שעיצב את פני הדור שצפה בהיי סקול מיוזיקל כילד. שני התסריטים, כמובן, לא דומים בצורה מפחידה בטעות. היי סקול מיוזיקל שואף המון השראה מגריז, ושניהם מבוססים על רומיאו ויוליה של שייקספיר, רק שאהבה אסורה הופכת לכולם נגד אחד, ובסוף יש שלום. בעוד שההורים שלי גדלו על דני זוקו וסנדי אולסון, אני גדלתי על טרוי בולטון וגבריאלה מונטז, ואחותי (12) גדלה על היורשים, עוד המצאה נפלאה של קני אורטגה (הבמאי של היי סקול מיוזיקל), אבל על זה לא נדבר עכשיו. גריז והיי סקול מיוזיקל מדברים שניהם על האינדיבידואל נגד הקבוצה- האם אני יכול לעשות משהו הפוך מהקבוצה שאני משתייך אליה בציבור כשאני לבד, או לא? האם מותר לי להתעניין בבישול כשאני משחק כדורסל וכל מה שאמור לעניין אותי זה אך ורק ספורט? האם אני יכול לרצות להופיע ולשיר אם אני בנבחרת המדעים של בית הספר? הקונפליקט הנ"ל משפיע על חיינו כמתבגרים וגם כבוגרים- האם כדאי לי להצטרף למש"צים למרות שלא כל החברים שלי מצטרפים? האם יצחקו עליי שאני במגמת ערבית כשכל החברים שלי לומדים קולנוע? אני רואה את הדילמות האלה קורות בכל יום שעובר, ובכל יום שעובר אני מחליפה צד- לפעמים אני בצד החברתי, זה שאומר למש"צים שהם גם בצופים שזה גרוע, ולפעמים אני בצד שאומר "מי צריך אותם? אני אעשה מה שטוב לי". עניין הנאמנות הוא מה מחזיק כאן את המשקל לדעתי. אבל הסרטים האלו, היי סקול מיוזיקל וגריז- לימדו אותי שלהיות נאמן למשהו ל

הרימו לפחות פעם אחת בשבוע טלפון למשפחה שלכם, חשוב לשמור על קשר קרוב עם המשפחה שלכם בתקופת הקורונה.

טיפ שבועי

צוות הממיתון ממליץ

המלצת צפייה :)
ברוקלין 99 (או באנגלית Brooklyn 99)
ברוקלין 99 היא "סדרת שוטרים" אשר מתקיימת בברוקלין שבניו יורק.
סדרה זו הינה סדרה קומית ומשעשעת ומומלצת אם למדתם יותר מדי ואתם רוצים קצת לנוח ולצחוק ;)
בנוסף, גם אם אתם לא בהכרח מכירים או ראיתם את הסדרה יכול להיות שאתם מכירים את הסצנה אשר בה ישנם עצורים (תחת מעצר) ששרים את "I Want It That Way" (של Backstreet Boys), שהפך לויראלי וזכה לעשרות מיליוני צפיות ברשתות השונות.