ממ"יתון

10.12.2020

כ"ד כסלו תשפ"א

ענבל, אם זה נגמר זה חבל \\ זוהר אביטל

מיניות מבולבלת, אי יציבות נפשית, סמים, סיגריות לייט ובעיקר תחושה שעוד לא אמרה את המילה האחרונה. מיתולוגיית רוק נשית ישראלית, ענבל פרלמוטר.

אני לגמרי לא בן אדם שמחבב קונספירציות, ואני לא בטוחה עד כמה זה נחשב קונספירציה… אתחיל ואומר, מורגש ניסיון מובהק של המשפחה למחוק כל זכר מימיה האחרונים של ענבל, ובייחוד כל מה שעלול אפילו לדמות כל קשר להתאבדות שלה (או לא התאבדות, שלא יורידו לי את הכתבה הצילו). באופן אישי, משהו שם מזכיר לי קצת מוות קובייני. בכל אופן, כשמישהי נכנסת בקיר עם רכב בלי שום ניסיון לבלום עולות כמה חשדות… בשיר "חלום" מההקלטות האחרונות, היא כותבת: "התעוררתי (או לא) בצל חומה ענקית… ורציתי למות", לפעמים אני מהרהרת לעצמי אם ההחלטה האימפולסיבית הזאת, לא הייתה אימפולסיבית כל כך. קורין אלאל אומרת: "זה היה באוויר שמשהו רע עומד לקרות… ולצערנו זה קרה"

ענבל הייתה רוקיסטית צעירה, שבסך הכל מתה מוקדם, למעשה יותר מדי מוקדם, בגיל 26 בלבד, לא מזמן עברו 23 שנים מאז מותה. די טרגי הייתי אומרת. בחייה היא עברה מספר גמילות שונות (אחסוך את התיאורים המפורטים הקשים), רק הגמילות בפני עצמן נשמעות כמו חוויה לא מעט טראומטית.

למען הסר ספק, לאחר מותה לא נמצאו שאריות אלכוהול או סמים בגופה, הדבר שהיה כל כך נדיר אצלה, דווקא הוא זה שמסמל את מותה, וגורם לנו לתהות אולי המציאות היא לא לכולנו? זאת הייתה נקודת אור לאחר מערה חשוכה וארוכה שלעיתים היה נראה שכלל לא יגיע האור, ובסופו של דבר נגמרה במוות טרגי וכואב.

למרות הקריירה הקצרה להחריד, הלהקה שבה לקחה חלק- "המכשפות" הייתה מחלוצות הרוק הצעיר בישראל באותה תקופה, ומבלי להתכוון גם מחלוצות הרוק הנשי בארץ. היה בהן משהו שהוא הרבה יותר מרק הפוזה הכביכול מגניבה ברוקנרול, היה בהן פתיחות ורגש, הן היו מאוד חשופות. הן הביאו משהו שעוד לא היה באותה תקופה, משהו תמים ונאיבי אבל גם מלא בחוצפה, אהבה, כעס וביקורת נוקבת על כמעט הכל.

לא מעט פעמים הייתה נוהגת פרלמוטר לעזוב את הארץ כשהסביבה הייתה לוחצת וחנוקה לה מידי והיה בה צורך להעלם לתקופה. לרוב היא הייתה יוצאת לעבוד על שירים עם חברה רם אוריון, בלונדון. ב-1995 היא הגיעה אליו לביקור וביקשה שאיש לא ידע על הביקור או על מטרתו. הם היו עובדים יחד מידי יום על הקלטות שירים. בסופו של דבר לאחר שהמריאה הרכיב אוריון את כל השירים לאלבום אחד בשם "Inbalance" (ענבל ו-Imbalance, חוסר איזון). אוריון אמר, "זה היה פרויקט ביתי קטן, אבל מושקע, והכוונה שלנו היתה ללכת על הפורמט הכי בסיסי - קסטות - ולשווק בזול. לא היתה כוונה ליצור משהו בומבסטי". לצערי האלבום לא שווק מעולם בצורה פיזית, והוא התאפשר לשמיעה רק בשנים האחרונות, כיון שהיו בעיות בהשגת אישור מהמשפחה. את האלבום לא קל למצוא, אך גם לא בלתי אפשרי. אפשרי למצוא אותו באמצעות חיפוש באינטרנט. הוא מעט בוסרי ולא מומלץ לשמיעה לכולם (מודה שלא אהבתי את כולו, Good Grief מוצלח).

לפעמים זה היה בצורה מטפורית, ולפעמים בצורה ישירה לחלוטין, היא הייתה כותבת בצורה פתוחה לגמרי, על נושאים קשים וכואבים כמו: אובדנות, דיכאון, אלימות ומלחמה- גם כזאת בנפש וגם כזאת חיצונית, כמו ששרה בעצרת לזכר רבין: "אי אפשר לקנות גן עדן בדם". קיימים גם טקסטים קצת פחות נעימים, כמו בשיר "סיגריות לייט" המתאר התאבדות בצורה די גרפית, אך לא פחות מדהימה. המילים בעלות הכנות המופלאה שלה יכולים לגרום לך להתאהב בה מיד או לשנוא כל מילה שיוצאת לה מהפה.

באופן משמעותי פחות אנשים היום מכירים את הלהקה המדהימה הזאת- המכשפות, ודי חבל. רציתי לסיים עם זה שאודיע לעולם שבעיניי המכשפה עם החיוך הממס, שהבליט שיניים מבולגנות ומבט חם, עדיין לא אמרה את המילה האחרונה.

השירים החביבים על נפשי: הלילות הקסומים, כשזה עמוק, סיגריות לייט, להתעורר בבוקר ולשנוא את עצמך, הביצוע המופלא ל- יש לך שמש ואחרון, מבטיחה Shivers

?הידעת

עיטוש יוצא מהגוף במהירות של כ-160 קמ"ש

מי ימלל? // מאי גליקסברג

בהשראת המורה לאזרחות בבית הספר שלי, שאוטאאוט לשחף אביטל שבתקווה ילמד אותי בשנה הבאה!
אתחיל בהצהרה חגיגית: חנוכה זה החג הכי טוב. חנוכה יותר טוב מפורים, יותר טוב מסוכות, יותר טוב מפסח בפער- והוא פשוט החג המושלם. מה יש לא לאהוב במאכלים שומניים- ונרות!?
יותר מזה, מי שמכיר אותי אישית יודע שאני אתאיסטית, ולא ממש אוהבת את כל החיבור הזה לאלוהים, מהסיבה הפשוטה- שאני לא מאמינה בו. חנוכה הוא השער הזה בשבילי- החג המרכזי בשנה העברית שהוא חג היסטורי, ולאו דווקא מדבר על הודיה לאלוהים, אלא על זכרון של אירועים היסטוריים מוכחים שבאמת קרו. ואם בחנוכה, היסטוריה ומש"צים עסקינן- בין אם כנס חנוכה יתקיים בצורה פיזית או לא- בואו נדבר על המסורת. המסורת היהודית מלאה בשירים ובמזמורים- משירת הים ועד לשירים ששרים בקבלת שבת ובצאתה, שירים לחגים ולמועדים ועוד ועוד. כמעט בכל השירים אנחנו מודים לאלוהים בצורה כלשהי, אבל אם החילונים מתכוונים לפתח תרבות יהודית חילונית שלא קשורה לאלוהים בשום צורה ומתייחסת ליהדות כלאום- לדעתי צריך להתחיל מחנוכה. בתהילים קו 1-2 כתוב:
" הַלְלוּ-יָהּ:
הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב-- כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
מִי--יְמַלֵּל, גְּבוּרוֹת יְהוָה; יַשְׁמִיעַ, כָּל-תְּהִלָּתוֹ."
מי הכופר שהוציא את אלוהים מהשיר? ולמה? הרי "מי ימלל גבורות ישראל" אותו אנחנו שרים בקנון ונוהגים להתבלבל אחרי פעמיים (אני מאוד גאה במי שמגיע לשלוש) בכלל לא כולל שום אל! ומה עם נס פח השמן?
בוא נזכיר לכם את המילים של השיר אותו אנחנו שרים בכל שנה-
"מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל,
אוֹתָן מִי יִמְנֶה?
הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר
גּוֹאֵל הָעָם.

שְׁמַע!
בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה,
וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָּאֵל."
הייתי מאוד מופתעת כשגיליתי שהשיר נכתב בשנות השלושים לכל המאוחר, כי חשבתי שהוא הרבה יותר עתיק מזה. אז מי הכופר? את זה אין לדעת, אבל למה? בחמש מילים- התנועה הציונית היתה (בעיקר) חילונית. ובקצת יותר: התנועה הציונית של ימי קום המדינה ניסתה להדגיש את העובדה שהניצחון של חנוכה התרחש בזכות המרד של המכבים, ולא בזכות האל או הניסים שהוא (אולי) עשה לנו ולאבותינו- ככל הנראה כדי לעודד את העולים החדשים והותיקים להמשיך ולהאבק למען בניין המולדת, על אף כל הקשיים שהיו באותם ימים. במילים אחרות - הם ראו את עצמם בדיוק כמו המכבים, אבל לא בדיוק- כי שושלת חשמונאי היתה ממש הזויה עם המון בעיות כאלה ואחרות, וימי בית שני לא היתה בין תקופות הזוהר של היהודים, וגם המכבים (המקבים) (החשמונאים) התייוונו לבסוף (והשושלת הסתיימה בטֶבַח בתוך המשפחה). אם תרצו שאתעמק בנושא- רק תבקשו, למרות שזו חפירה אמיתית. והשירים ממשיכים לא לכלול את אלוהים-
בָּאנוּ חֹשֶךְ לְגָרֵשׁ.
בְּיָדֵינוּ אוֹר וָאֵשׁ.
כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן,
וְכֻלָּנוּ - אוֹר אֵיתָן.
סוּרָה חֹשֶךְ! הָלְאָה שְׁחוֹר!
סוּרָה מִפְּנֵי הָאוֹר!
וכך אנו קושרים את המסורת היהודית לחברינו הגויים הנוצרים! סתם, לא. אבל היה מצחיק אם כן. בכל מקרה, אני יכולה לתת עוד אינספור שירי חנוכה ללא אזכור של אלוהים, אבל הכתבה תהיה ארוכה מדי ואף אחד לא יקרא ואהיה עצובה עד מאוד. אז מה צריך ללמוד מחנוכה? לדעתי, אפשר ללמוד שגם אנחנו, עם מסורות ארוכות שנים שכאלה, יכולים להביא את העם עצמו למרכז המסיבה, ולשים דגש על ההיסטוריה שלנו כעם, ולא רק על סיפורי התנ"ך עליהם התרבות מבוססת, בעיקר אם התוכנית היא בניית חברה חילונית-מסורתית, שלא רוצה את אלוהים בצורה מרכזית בחייה, אבל מאוד מחוברת לשורשים בכל זאת.
חנוכה שמח :)

רגע להתעדכן- שכר חברי הכנסת לא ירד

השבוע הממשלה הייתה אמורה לדון בסוגיית נושא השכר של חברי כנסת ובכירים אחרים, כמובן שהדיון נדחה וכנראה שגם לא יתקיים בזמן הקרוב.

השכר של בכירי הממשלה וח"כים בישראל גבוה בהרבה מהשכר הממוצע של פרלמנטרים וחברי קונגרס באירופה ובארה"ב, הפער מעמיק בעיקר בתקופה זו כאשר אנחנו במשבר כלכלי עמוק.

לפי דעתי יש לקצץ בשכר בכירי הממשלה וחברי הכנסת על מנת להפחית בהוצאות, ובכדי שיתנו דוגמא אישית בתקופה של משבר כלכלי. חשוב לזכור שתפקידם הוא תפקיד ציבורי ויצוג הבוחרים, ועליהם לדאוג לטובת כלל האזרחים.

אמנם קיצוץ בשכרם לא יניב חיסכון דרמטי לאוצר, אבל יש לו חשיבות מוסרית שמתבססת על מנהיגות ערכית .

ולסיכום, בתקופת משבר הקורונה ובאופן כללי הדברים האלה תורמם להחזרת האמון של האזרחים בנבחרי השלטון.

הכר את המש"צ

שם-דנה ברבי

בית ספר-אומנויות

אני- (חמשוש, שישיסט, שביעיסט, שמיניסט וכ'ו..) חמשושית

בזמני הפנוי אני אוהב.ת- לנגן

הכינוי שלי הוא-דן דן

אני הכי אוהב.ת במש"צים-את האנשים

הכי הייתי רוצה להשלים את קורס-קיץ פסח (קורונה)

אם אני לא זמין.ה בוואטסאפ אני כנראה-מנגנת בחצוצרה

המודל שלי לחיקוי הוא- אליס גמליס הסוסה שלי

המוטו שלי לחיים- פיצה זה טעים

האינסטגרם שלי-איןןןןןןןןןן

WhatsApp Image 2020-12-10 at 19.43.38.jp

Aot:The final season// לילך בן אהרון

כמו כל בת נוער טיפוסית, גם אני השתעממתי בבית.

במהלך הסגר יצא לי לחוות פעילויות חדשות, משחקים חדשים ואפילו סדרות חדשות.

אחת הסדרות הטובות ביותר שיצא לי לצפות בה היא: Attack on titan.

‏(אזהרת העורכים- מכיל ספוילרים!!! תודה רבה באמת לילך)

Attack on titan היא סדרת מנגה ואנימה יפנית שנכתבה על ידי האג'ימה איסאיאמה. הסדרה נעה סביב שלושה נערים, ארן ייגאר, אחותו המאומצת מיקאסה אקרמן וארמין ארלרט שחיים בעולם המלא בענקים הנקראים טיטאנים. הטיטאנים הם יצורים דמויי אדם שגודלם נע בין 3 ל-15 מטרים ולעיתים אף יותר. הם חסרי אינטלגציה, ובדרך מסתורית מתוכנתים לאכול בני אדם בלבד, מבלי לפגוע בדרך כלשהי בשאר בעלי החיים. כתוצאה מכך נכחדו בני האדם מהעולם פרט לאוכלוסייה שהצליחה למצוא הגנה באזור המוקף בחומות בגובה 50 מטרים, שם הם מנהלים אורח חיים רגיל, מוגנים מכל סכנה. את הטיטאנים קשה להרוג כיוון שגם אם הם נפגעים, אבריהם וחלקי גופם צומחים מחדש תוך פרק זמן קצר, אם כי חתך מדויק בעורפם של הטיטאנים באורך מטר ובעומק של כ-10 סנטימטרים יגרום למותו המיידי של הטיטאן. לשם כך קיימות יחידות מיוחדות המצוידות בכלי נשק המותאמים לכך במיוחד, שמאפשרים להם להרוג את הטיטאנים.

עלילת הסדרה מתחילה בשנת 845. אחרי כמאה שנים להופעתם המסתורית הראשונה של הטיטאנים, בהם חיים בני האדם בבטחה מוקפים בחומות גבוהות בגובה של 50 מטרים, מוגנים מפני הטיטאנים, המגיעים לכל היותר לגובה של 15 מטרים, הופיע לפתע טיטאן ענק בגובה של 60 מטרים ופורץ את השער למחוז שיגאנשינה הצמוד לחומה החיצונית - חומת מאריה. ברגע שהטיטאן יצר פתח בשער המחוז, הטיטאנים הטהורים הרגילים שהקיפו בהמוניהם את השער פרצו פנימה והחלו לטרוף את בני האדם. הניצולים ניסו לסגת אל פנים חומת מאריה, אולם במהלך סגירת השער לחומה הופיע לפתע טיטאן משוריין שרץ לעבר השער ושבר אותו ובכך פרץ לחלוטין פתח בחומת מאריה ולשטחם של בני האדם. האנשים הנותרים נאלצו לסגת אל החומה הפנימית יותר - חומת רוז, הנמצאת במרחק של כ-100 קילומטרים מחומת מאריה. בשל כך שבני האדם איבדו אדמות רבות עם פריצת חומת מאריה, משאביהם פחתו באופן משמעותי ולא יכלו להספיק לכלכל את כלל האנשים. לכן החליט המלך לשלוח את הניצולים להילחם ולכבוש חזרה את האדמות שנכבשו מהם, מתוך מטרה לדלל את כמותם ובכך להציל את שאר בני האדם שבחומות הפנימיות. מאה אנשים בלבד שרדו את הקרבות שנחלו כישלון, כצפוי.

המשך הסדרה מתמקד בדמותו של ארן יגאר, התגייסותו לצבא ולחיל הסיור יחד עם אחותו החורגת מיקאסה אקרמן וחברו הטוב ארמין ארלרט, ובמלחמה של בני האדם בטיטאנים, תוך ניסיון להבין את מקורם ואת מטרתם.

הסדרה יצאה לראשונה ב2013 וכיום עומדת על שלוש עונות ונכון ל7.12 ארבע.

העונה הרביעית הינה העונה האחרונה. השמועות מספרת כי יוקי קאג׳י, מדובבו ארן הינו היחיד שיודע את סוף הסדרה. "זה כואב" פרסם המדובב.

למען האמת, אני די לחוצה לשמע הדברים אך מתרגשת מהעונה החדשה.

צפייה מומלצת!

חידת השבוע

אנחנו מכאיבים בלי לזוז, מרעילים בלי לגעת, יש בנו אמת ושקר וברגע ש/יצאנו לחופשי, לא ניתן להחזירנו, מי אנחנו?

מש״צים משתפים- איך אוכלים את הקרמבו

זוהר אביטל: אני מרגישה שיש מספר שאלות שמחלקות את האנושות לשני חלקים. לפני שכל אחת מהמשצים הבאים ענו על השאלה, הכנתי אותם שיחשבו טוב מאוד על התשובה שלהם, שלא יבכו במיטה הלילה.

משצים מספרים, איך הם אוכלים את הקרמבו שלהם.

נעם רוזן, שביעיסט מבויאר משתף:

אני אוכל את הקרמבו שלי כמו כל אדם שפוי, העוגיה🍪 בסוף אבל האמת שאני אוהב גם קרמבו מוקה באותה מידה😶🍫 (הערת המערכת: משובח)

נווה אללוף, שמיניסט מעירוני ד מודיעין משתף:

ברור שיש תשובה אחת נכונה אוכלים קודם את קרמבו ואז את הביסקוויט כי ככה הכי פחות מתלכלכים וגם החלק הכי טעים נשאר לסוף

שחר אור כהן, שביעיסטית מאורט עירוני ד׳ מודיעין משתפת:

בביס אחד מהקצה העליון, כי זו השיטה הכי מהירה ואפשר לאכול עוד בפחות זמן.

שבוע בהיסטוריה

פרס הנובל לשלום של יצחק רבין, שמעון פרס, ויאסר ערפאת

בתאריך 10 לדצמבר 1994 יצחק רבין, שמעון פרס, ויאסר ערפאת קיבלו פרס נובל לשלום.

הם קיבלו את הפרס בעקבות חתימת הסכמי אוסלו על מנת לפתור חלק מהסכסוכים הקיימים בין ישראל והפלסטינים כבסיס לשלום עתידי במזרח התיכון כולו.

פרס זה היה כבוד גדול לשלושתם והכרה במאמציהם לפייס בין הצדדים וחלתור לדו קיום.

יש הטוענים שפעולותיהם לא צלחו ושחלוקת הפרס לא הייתה מוצדקת, אבל לפי דעתי חשוב גם להכיר במעשיהם, בין אם הם הניבו הצלחה ובין אם הם נכשלו.

וממאמצם ורצונם הטוב לא ניתן להתעלם, ואני חושב שהם קיבלו את הערכה זו.

חבל שיצחק רבין ושמעון פרס לא איתנו כאן היום, מי יודע איך הייתה נראית המציאות.

השחקן הארגנטינאי הטוב בעולם // יואב גבע

דייגו ארמנדו מראדונה נולד ב-30 באוקטובר 1960 ונפטר ב-25 בנובמבר 2020

גובה: 1:65

מראדונה שיחק בארבעה טורנירים של גביע העולם בכדורגל, בשנת 1986 היה בה קפטן נבחרת ארגנטינה והוביל את ארגנטינה לזכייה במונדיאל על גרמניה המערבית. זכייה זאת היא אחת משתי הפעמים שארגנטינה נהייתה אלופת עולם.

בשלב רבע הגמר של הטורניר הבקיע מראדונה שני שערים בניצחון 2–1 על נבחרת אנגליה ונכנס להיסטוריית הכדורגל משתי סיבות - השער הראשון הובקע באמצעות היד, והוא מכונה "שער יד האלוהים", והשער השני הובקע לאחר כדרור לאורך יותר מחצי מגרש, תוך שהוא חולף על פני חמישה שחקנים אנגליים בדרך לשער, ונבחר ל"שער המאה".

מראדונה הושעה מכדורגל למשך 15 חודשים בשנת 1991, לאחר שנכשל בבדיקת סמים באיטליה

ובמונדיאל 1994 נשלח הביתה לאחר בדיקות שהראו שהשתמש בסמים (אפדרין)

מראדונה פרש אחרי משחק ביום הולדתו ה-37 בשנת 1997, לאחר מכן הוא עלה במשקל בצורה דרסטית, וסבל מבריאות לקויה כתוצאה מהשפעות השימוש בקוקאין.

מאמצע שנות השמונים עד שנת 2004, מראדונה היה מכור לקוקאין, הוא החל להשתמש בסמים בברצלונה בשנת 1983. כאשר שיחק בנאפולי היה משתמש בסמים באופן קבוע, דבר שהשפיע על יכולתו לשחק כדורגל.

בשנת 2005 הרזה לאחר ניתוח הצרת קיבה, והתגבר על התמכרותו לקוקאין. הנימוסים הבוטים שלו גרמו לו להסתכסך עם עיתונאים ומנהלים בכירים בספורט.

בנובמבר 2008 נבחר להיות מאמן ארגנטינה והיה מאמן שלהם במונדיאל 2010, הוא החזיק בתפקיד במשך שנה וחצי, עד שפג התוקף של החוזה שלו לאחר המונדיאל 2010.

דייגו היה הבן הראשון לאחר שלוש בנות. היו לו גם שני אחים קטנים שגם הם שחקני כדורגל מקצוענים.

בארגנטינה, מראדונה נחשב סמל, "גיבור ספורט" ומכונה "אלוהים", שמו מוזכר בסרטים, ספרים ושירים. מאז 1986, מקובל עבור הארגנטינאים בחוץ לארץ לשמוע את השם של מראדונה כאות הכרה.

באיטליה, בקרב אוהדי נאפולי, מראדונה נחשב עד היום לשחקן האהוב ביותר. כהוקרה על תרומתו לקבוצה, החליט המועדון, בסוף שנת 2005, כי אף שחקן לא ילבש עוד את החולצה עם מספר 10, מספרו של מראדונה בעת ששיחק בקבוצה.

מראדונה הפך לכוכב כדורגל כבר בצעירותו. את הופעת הבכורה שלו בארחנטינוס ערך 10 ימים לפני שמלאו לו 16 שנים ובכך היה לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הכדורגל הארגנטינאי, עד שבירת שיאו בידי סרחיו אגוארו, בשנת 2003.

האוהדים השרופים של דייגו ארמנדו מראדונה החליטו להקים כנסיה פרטית שבה יוכלו לסגוד לאליל שלהם. האוהדים חוגגים את "חג המולד" שלהם ביום הולדתו של מראדונה. כ-100 חברים ב-"כנסיה המראדונית הראשונה" ציינו את יום הולדתו ה-42 של הכדורגלן בתפילה.

כנסיית יד האלוהים הוקמה בעיר רוסאריו שבארגנטינה ע"י הרנן אמז, הקטור קמפומאר ואלחנדרו ורון. השלושה סיפרו לעיתון הספורט "דיאריו אולה" שהם חוגגים את חג המולד ב-30 לאוקטובר מאז 1999.

"אנחנו מאמינים שהוא האלוהים של הכדורגל, ולכן, מבחינתנו, השנה היא 42 א"ד (AD)" כשהם מסבירים ש-א"ד פירושו "אחרי דייגו".

המאמינים קוראים לעצמם אחים דייגוריאנים, וספרו "אני דייגו" משמש להם כתנ"ך.

את יום הולדתו האחרון הם חגגו בקריאת הגרסה שלהם לעשרת הדיברות שכוללת את: "לעולם תשאר אוהד של מראדונה ולא תאהד שום קבוצת כדורגל".

בטקס עצמו הם גם חשפו "עץ חג מולד מראדונה", עץ רגיל שמקושט בתמונות רבות של הכדורגלן.

אני בחרתי לכתוב על במראדונה כי הוא שחקן שנחשב הכי טוב בעולם בעיניי רבים, והוא השראה לעולם הכדורגל. אני חושב שזה עצוב שהוא מת ככה בפתאומיות.

תשמרו על עצמכם ועל סביבתכם על ידי הקפדת הכללים ושמירה על מסכה ומרחק.

טיפ שבועי

"לא טוב היות האדם לבדו" (מתי כספי) // עדי גרוסו

"לא טוב היות האדם לבדו" זה משפט די חזק לא? או שהוא בכלל מבלבל?

כשאני שמעתי פעם ראשונה את המשפט הזה מהשיר לא הצלחתי להבין למה מתי כספי מתכוון, הרי מה ההבדל בין אדם שהוא לבד לבין אדם בודד?

זו בדיוק הנקודה שסקרנה אותי, אני לא חושב שיש הגדרה מוחלטת לאדם שהוא לבד, זה עניין סובייקטיבי. יש הסבורים שאדם שהוא לבדו הוא אדם עצמאי שיודע מה הוא רוצה, ומסתדר מצוין ללא עזרת אחרים. לעומת זאת, יש הסבורים שאדם שהוא לבדו הוא אדם שצריך עזרה אך לא מבקש אותה ושנאלץ להיות לבדו בחייו.

אני חושב שלהיות בודד זה להרגיש לבד ותלוי אך ורק בעצמך, ללא כל אפשרות אחרת לעזרה או פתרון. אין שום סיבה להיות בודד ולעבור חוויות (רעות או טובות) באין יכולת לשתף אף אחד ולחיות בידיעה שאתה שקוף מבחינת הרבה מאוד אנשים, הן אנשים קשורים אליך והן אנשים שכלל לא.

למרות זאת, לפי דעתי ההבדל בין היותך לבד לבין להיות בודד היא העובדה שלהיות לבד זו חוזקה, וזו תכונה חיובית.

זו חוזקה לדעת מה אתה רוצה, להתסדר בכוחות עצמך כשצריך, אבל עדיין לדעת שאתה לא בודד. לדעתי זה מצוין לפעמים להיות לבד, לסדר את המחשבות ולדעת להסתדר עם רצונות ורגשות פנימיים וללמוד אותם, מבלי לתת לזה עדיפות שניה ולהתעלם מהם כאשר אתה בחברת אנשים. עם זאת להיות לבד אומר גם לא להתרחק מהחוג החברתי שלך ותמיד לזכור שהוא שם בשבילך, אבל לפניו אתה צריך להקשיב לעצמך וליצור שקט פנימי לפני שאתה חותר לשקט חיצוני.

בסופו של דבר זו דעתי לגבי נושא זה, ואני ממליץ לקחת רגע הפסקה, ולהיות קצת לבד. אבל הכי חשוב להיות מחובר לסביבה, ולשמור עליה בקנאות, כי אין סיבה להיות בודד.

צוות הממיתון ממליץ

רעיונות להדרכה:

בכדי להעביר הדרכה, עלינו להתחבר אל הנושא, לכן אציע לכם מספר טיפים:

*כתבו על מאורע מעניין ועדכני

*כתבו על חג קרב ומרגש (עריכה- כמו חנוכה!!!!)

*התאימו את עצמכם לקהל היעד. לדוגמה: במידה ותעבירו הדרכה לתלמידים צעירים, התמקדו יותר בתוכן מאשר במלל.