top of page
images.jpg
unnamed.jpg
image.png

ממ"יתון

 

31.12.2020

 ט"ז בטבת תשפ"א

Untitled-1.png

שגרה  // עדי גרוסו

שגרה היא דבר חיובי או לא?

שגרה היא סדר יום מסוים. יש אנשים שאוהבים אותה ויש כאלה שפחות.

כל הזמן אנשים מתלוננים עד כמה השגרה משעממת ומעייפת אותם. יש את המשפט שכולנו מכירים ואוהבים: "השגרה שוחקת". אני לא רואה ככה את השגרה בתור סדר יום שוחק.

נכון שלפעמים אין כוח לבית ספר, לחוגים, או סתם אין חשק לעשות משהו פרודוקטיבי, ואז השגרה מתחילה להיות משעממת. לי קורה מלא פעמים באמצע שנת הלימודים שפשוט לא בא לי ללכת לבית ספר, ואני לא מבין למה לא קורה שום דבר מעניין.

לפי דעתי לא משנה על מה מסתכלים רוב הדברים הם סוג של שגרה בסופו של דבר, וזה מה שיפה בשגרה. גם עכשיו כבר די התרגלנו למצב של הקורונה ומנסים למקסם את הזמן בו. אבל תכלס רוב הזמן לא קורה משהו מסעיר, אבל הדברים שכן שוברים שגרה לפי דעתי אלה רגעים טובים שמשאירים לך זיכרון טוב. אלה לא בהכרח אירועים מסוימים, אלה הרגעים הקטנים שהם החשובים ביותר. אני תמיד יכול להגיד שלצאת עם חברים כל שישי זה כבר משעמם, אבל לפעמים הרגעים האלה עם החברים, הם אלה שמשלימים את השגרה שלפעמים משעממת.

לקום בבוקר כל יום בשבע, להתארגן לבית ספר, לעלות על אוטובוס (כרגע זה לא המצב) זה לפעמים קצת נמאס, אבל עם שגרה של תחביבים ושגרה של לפגוש חברים באופן די קבוע, שגרה כזו כבר לא משעממת, וזה בלי איזה חג או חופשה.

מה שאני מנסה להגיד פה זה שהשגרה היא דבר מבורך, וכל אחד צריך למצוא את הדברים המיוחדים בשגרה שלו שעושים לו את זה ולהעריך אותם. לפי דעתי אין סיבה להתייחס לשגרה כאיזה כוח עליון, אתה מחליט איך היא ברובה תיראה. אני מחפש את הדברים הכי קטנים בשגרה שהם הכי כיפיים לי ומנסה להטמיע אותם עוד יותר בשגרה שלי, כי איך שאני רואה את זה הרגעים האלה משפרים את השגרה וגורמים לכך ש"דברים ששוברים את השגרה" כבר לא כאלה משמעותיים. כי אין סיבה לשבור אותה אם אני נהנה ממנה כל כך.

17973871-[Converted].png

?הידעת

ישנו ספר בשם "כל מה שגברים יודעים על נשים" אשר מכיל בתוכו למעלה מ-100 עמודים ריקים.

חיסול בכביש 6  // יואב גבע

 
 
 

ניידת משטרה ליוותה בשני שני צעירים בשנות ה-20 לחייהם לכפר קאסם כדי לספק להם הגנה, אך הם נורו במהלך הנסיעה ליד מחלף נחשונים בכביש 6. מכוניתם הידרדרה לשולי הכביש, שניהם נפצעו אנוש ומותו של אחד מהם נקבע בבית החולים בילינסון שאליו פונו כשהם היו מחוסרי הכרה ומונשמים עם פציעות בגופם. השוטרים פתחו במצוד אחרי היורים. המשטרה בודקת את הקשר לרצח שאירע בלוד הלילה.

 

נקבע מותו של אחד הפצועים באירוע סמוך למחלף נחשונים, בעוד השני עדיין מאושפז בביה"ח ובמשטרה חושדים שהמחסלים ביצעו פעולת הטעיה. באותו הבוקר חוסל סלמן אזברגה בן השישים בלוד.

 

בעוד חוקרי היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז המרכז במשטרה היו טרודים בחקירת הזירה בה חוסל אזברגה ובלשים עסקו בליווי של נציגים מבני משפחת אבו סאלוק, המשפחה שמולה מתנהל הסכסוך העקוב מדם בלוד, בדרכם להעתיק את מקום מגוריהם לכפר קאסם, נערכו על פי החשד, גורמים המקורבים למשפחת הנרצח, לפעולת נקמה, כאילו נלקחה מסרט אימה של היצ'קוק

 

וכמו בכל סרט טוב, גם כאן הצליחו על פי החשד גורמים מבני משפחתו של הקורבן להגיב מהר מהצפוי ולהביא לחיסולו של צעיר בשנות ה-20 ממשפחת אבו סאלוק, לפצוע צעיר נוסף שישב לידו ברכב באורח אנוש ולפגוע בשני כלי רכב נוספים של המשפחה, כל זאת למול עיניהם של שוטרים. מיד לאחר מכן נמלטו מהזירה במהירות ובמשטרה מנהלים אחריהם מצוד לרבות מסוק שעלה לאוויר כשעה לאחר מכן.


 

הכל החל בשעת בוקר מוקדמת כשאזברגה בן ה-60, כך עולה החשד, חזר מתפילה והיה ברכבו, באזור התעשייה בלוד. המחסלים שארבו לו במקום פתחו לעברו בירי ממוקד שכלל מספר רב של כדורים. כתוצאה מכך הוא מת במקום.

 

בדיקה מהירה של השוטרים העלתה כי מדובר בני משפחתו של אזברגה מצויים בסכסוך עקוב מדם עם משפחת אבו סאלוק, סכסוך שגבה עד אותו אירוע תשעה קורבנות.

 

סמוך לשעה 05:30 התקבל במוקד 100 של המשטרה ובמוקד 101 של מד"א דיווח אודות גבר המוטל בתוך רכבו, ברחוב הלן קלר שבאזור התעשייה בלוד ועליו סימני ירי. חובשים ופרמדיקים של מד"א דיווחו על גבר שנמצא ללא רוח חיים ונאלצו לקבוע את מותו.

 

חובש רופאת חרום על אופנוע מד"א, איתן שנור ופרמדיקית מד"א מיכל אלימלך, סיפרו: "ראינו רכב שבתוכו ישב גבר, הוא היה מחוסר הכרה ללא נשימה וללא דופק, ביצענו בדיקות רפואיות, הוא סבל מפציעות קשות, ללא סימני חיים, ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו במקום".

 

מיד עם היוודע דבר הרצח, החלו לסעור הרוחות בלוד ולכולם היה ברור כי תגובה לא תאחר לבוא. אלא, שרבים לא סברו כי התגובה תגיע מהר כל כך.

 

ואכן, כשספיחים אחרונים של משפחת אבו סאלוק הודיעו כי הם משלימים את המעבר לכפר קאסם על מנת להרגיע את הרוחות, הבינו במשטרה כי מדובר בפעולה רגישה ושתי ניידות ליוו את שלושת כלי הרכב של אותה משפחה במטרה לאפשר להם נסיעה בטוחה לכאורה לכפר קאסם. 

 

אלא, שכבר סמוך לצומת גימזו, חשדו הבלשים ברכב פרטי שנסע לצידם כי הוא זומם דבר מה, והבלשים סטו מדרכם והחלו לעקוב אחריו.

 

בשלב הזה נותרו בני משפחת אבו סאלוק עם ניידת בילוש אחת שליוותה אותם בדרכם לכפר קאסם.

 

כ-300 מטרים ממרכז הבקרה של כביש 6, בירידה מכביש מכבית (471) לכיוון צפון, בעוד רכבי המשפחה נוסעים כמעט לבדם בדרך בשל הסגר, הגיחה מכונית סקודה במהירות, עקפה את הניידת המשטרתית המלווה ופתחה בירי לעבר רכב פרטי מסוג טויוטה בו ישבו כאמור שני צעירים בשנות ה-20 לחייהם.

 

כתוצאה מהירי, איבד הנהג את השליטה, סטה לשול הדרך מימין ונעצר בתעלה בצד הדרך. 


 

הבלשים ניסו לדלוק אחרי הרכב הנמלט והזעיקו למקום כוחות תגבור וצוותי מד"א שהעניקו טיפול רפואי לפצועים ופינו אותם במצב אנוש לבית החולים "בילינסון" בפתח תקווה, שם בחלוף כשעה נקבע מותו של אחד הפצועים ואילו הפצוע השני נכנס לחדר הניתוח.

 

בעקבות הרצח נכנסו כוחות משטרה גדולים ללוד, ובמהלך כניסת הכוחות החלו עימותים קשים בין שתי החמולות בעיר, במסגרתן הוצת כלי רכב והושלכו אבנים לעבר השוטרים.

רגע להתעדכן- דחיית תקציב הממשלה

ועדת הכנסת (21.12.20) אישרה את דחיית אישור תקציב המדינה לשנת 2020 ושנת 2021, החלטה זו אומרת שניתן עוד צ'אנס אחרון להעביר תקציב מדינה על מנת למנוע בחירות. לפי חוק חוק התקציב אם לא מוגש תקציב לאחר זמן מסוים מהקמת הממשלה, הממשלה מתפזרת והולכים לבחירות.

המצב כרגע הוא שהשבועיים הבאים קריטיים למערכת הפוליטית ולממשלה בישראל ולכל אחד מאיתנו. אם תקציבי המדינה לא יעברו אנחנו נמצא את עצמנו שוב בלי כנסת פעילה ושוב עם משרדי ממשלה מוגבלים בפעולותיהם עקב חוסר תקציב. 

ונלך כולנו לבחירות רביעיות עם שלטון מבולגן וחברה משוסעת.

מאז הקמת הממשלה עוד לא עבר תקציב ממשלה וכל פעם הכנסת אישרה עוד הארכה. 

כעת אנחנו נמצאים כבר לפחות חצי שנה ללא תקציב ועם ממשלה מפולגת ולמרות זאת הכנסת מאשרת עוד הארכת זמן בתקווה שזה הפתרון. אבל הבעיה פה אינה חוסר זמן אלא התנגשות אינטרסים, ואת זה שבועיים לא יפתרו.

 
 
2.png

הכר את המש

שם- נבו

בית ספר- רעות

אני- חמשוש

בזמני הפנוי אני אוהב.ת- לשחק במחשב

הכינוי שלי הוא-ניק

אני הכי אוהב.ת במש"צים- את הכוח שיש לכולנו כקבוצה

הכי הייתי רוצה להשלים את קורס- סיוון

אם אני לא זמין.ה בוואטסאפ אני כנראה- עושה כל דבר אחר כנראה

המודל שלי לחיקוי הוא- רועי כפרי

המוטו שלי לחיים- לא להיות עצלן

האינסטגרם שלי-nevo_nik

 
ספר הפרוייקט- אל תשליכני לעת בידוד- משצי

זה מפלצת? לא! זה אל אדיר, רחום, חנון ואוהב את כולם (כמובן!) // זוהר אביטל

בסעודתא ד'ספטא, בתור מאמינה אדוקה, אני מקווה שאצליח לגרום לכתבה להיות עיניינית כמה שאפשר. אך אם פגעתי במישהו.י אני מתנצלת מראש. איש איש באמונתו יחיה.

  למי שלא שמע.ה עליה, מפלצת הספגטי המעופפת היא אלה עתיקת יומין, וכפי שמוצגת בדף הפייסבוק היא בעלת אג'נדה ברורה בהחלט: קבלת השונה ואהבת החיי והצומח והדומם ללא שום הבדל, אפילו לא הבדל דת (אך לפיראטים יש פריווילגיות, כמובן). היא מתוארת עשויה ספגטי עם שני מחושים, שתי קציצות בשר וכמה וכמה זרועות איטריה. 

  אפתח את הכתבה בפניני קודש מאת קבוצת הפייסבוק של מאמיני המפלצת:

אחד מהאתגרים הגדולים ביותר שמפלצת הספגטי הציבה בשובבות בפנינו כשהיא יצרה את חוקי הפיזיקה,

פסטה לעולם לא נשברת לשניים כמו שהיינו מצפים, ובמקום זה מתנפצת לרסיסים קטנים של קדושה, שצריך לאסוף מפינות החדר.

לאחר שנים של מחקר, מצאו חכמינו פז"ל (פיראטים זקנים לאללה) את התשובה- אם מסובבים את הפסטה סביב עצמה 270 מעלות

מקופפים אותה במהירות של 3 מילימטר לשנייה, ונושאים ברכה חרישית, היא תשבר ל2 חלקים בדיוק.

מדוע דווקא 270 מעלות? 

חכמינו פק"מ (פיראטים שקוראים מלא) חיפשו במקורות ומצאו:

270 בגימטרייה שווה ל:"דרכי האל", "ספגטי או בולונז" וגם "דילדו ורוד". 

נסתרות הן דרכי האל-דנטה.

  קשה שלא ליפול בקסמיה, אני יודעת. לא סתם גררה אחריה המוני מאמינים המשתייכים לזרם ה"פסטפריאניזם", המכונה גם "נודליזם" בנוסף מאמיניה מרגישים קשר אדוק לכנסיית המפלצת הספגטי המעופפת (הערה: האם יש דבר כזה בכלל?? למה לא ידעתי???).

  אז איך מתחילים דת אתם תוהים לעצמכם? 

ב2005, כשהיה אז בן 24, שלח בובי אנדרסון (אקטיביסט ופיזיקאי אמריקאי לימים) מכתב למועצת החינוך של קנזס, בתקווה שישמע קולו לגבי הסוגיה האם יש לתת במה ללימודי תורת המפלצת. במכתב התבקשה מועצת החינוך להקדיש זמן ראוי ללימודי דת מפלצת הספגטי המעופפת כפי שמוקש זמן ללימודי תורת האבולוציה. הוא תיאר עצמו אזרח מודאג המייצג מעל עשרה מיליון אנשים בדיוק כמותו. אחרי שלא קיבל שום תגובה ממועצת החינוך, הוא החליט לנקוט מעשה ופירסם את המכתב באתר שלו במאי של אותה השנה. הוא צירף גם ציטוטים של ג'ורג' בוש וביל פריסט מביעים תמיכה בלמידה של דעות שונות והרחבת אופקים, גם בתחום המדע, וגם בתחום האמונה כאחד. לא לקח זמן רב והדבר נעשה די פופלארי ואנדרסון קיבל תגובה אוהדת משלושה מחברי המועצה, כשהרביעי הבהיר שהוא רואה בזה חאט בשל לעג לאלוהים . הדת של אנדרסון קיבלה אהדה גם מצד אתרי הומור אך גם מצד מספר אנשי אקדמיה. חוקרת באקדמיה, סוזן ג'ונסטון, טענה שהמפלצת היא זכר ונקבה כאחד בשל ה"אטרייה" ושתי הקציצות, שמסמלות שדיים.

אנדרסון בעיקר פועל כיום במטרה שלא יתקיימו לימודי דת כלל בבתי ספר ממשלתיים מתוך הטענה שיש להרחיק דת מכסף. על אף שהוא זה שייסד את הדת הוא טוען שהוא לא זה שיצר אותה, מפלצת הספגטי המעופפת בכבודה ובעצמה יצרה את הדת בזכות גדולתה וקדושתה

בצורה הכללית והפשטנית, כל מי שרוצה יכול להשתייך לדת. המטרה היא יצירה של קהילת אנשים שמקבלים את כולם, ללא הבדלי דת, גזע, מין וגם אמונה, אני יכולה להאמין באלוהי היהודים או באלים מהמיתולוגיה היוונים ובכל זאת "להאמין" במפלצת (להשתייך לקהילה).

  כמה עובדות חביבות על לגבי האמונה: אין זה מכובד ללמד את תורת המפלצת מבלי ללבוש את התלבושת הנבחרת של המפלצת, לבוש פיראטי הולם, בגן עדן יש מפעל לחשפניות והר געש של בירה, הגיהנום מאוד דומה לגן העדן, רק שהבירה חמה ותפלה ולחשפניות יש מחלות מין, בובי אנדרסון הוא נביא הדת וכל יום שישי הוא חג דתי, כיסוי הראש הדתי הוא כמובן, מסננת פסטה.

  הדגש על קבלת השונה ומתן הכבוד לכל אדם באשר הוא של הקהילה מורגש בהחלט, מנהל דף הפייסבוק כתב בחמישה לדצמבר: "משהו לזכור, כאשר אנו יושבים לארוחת הספגטי וגרוג הערב.

פסטפארים אינם שופטים או כופים את אמונתם על אחרים, לכן תקופה זו נקראת 'חג' וכל ברכה מתאימה לתקופה זו".

  היו הרבה סטיות קלות מהנושא, אני מתנצלת. היווצרות הדת מתחילה מטענות בדיוק כמו אלו של קנקן התה של ראסל, למעשה זו ממש גרסה עדכנית ומחודשתלו. בספר שכתב אנדרוסון על הדת הציג פגמים אבולוציוניים של הבריאה מה שמוביל אותי לסיבה ההתחלתית להמצאת דת הספגטי המעופפת: הכשל הלוגי בוויכוחים או בניסיונות שכנוע, הנקרא "פניה לסמכות" (ניתן להבחין בשימוש הפניה אל הסמכות במספר כשלים שונים כמו: אד ורקונדיאם, אד אנטיקווטיאטם, אד נוביטאטם, בשם האמינות, סמכות בלתי מעורערת וכו' וכו'...). בכשל הזה נעשית פניה לגורמים מסומכים יותר כמו מאמרים בעיתון, אתרי ממשלה או אמונות דתיות. למה שימוש בפניה אל הסמכות נחשב לכשל בוויכוח עם אדם אחר? מאחר ולטענה אין ביסוס אמיתי ומוחשי. המטרה של אנדרסון הייתה בסך הכל להציב מראה בפני אותם האנשים שלדוגמה משתמשים בדת כסיבה מוצדקת לשנאת הומואים, "כי זה נגד ההלכה". הדת החדשה של אנדרסון נועדה להראות לאנשים שיש להם דעה חופשית, כלומר, אז מה אם זה נגד ההלכה? האם עצרתם והיהרתם האם זה באמת 'נגד' או שככה אמרו אנשים מבוגרים יותר אז זרמתם איתם, או עצרתם והיהרתם, 'אבל רגע אני אדם עצמאי בעל דעות משלי וזה לגיטימי לחלוטין לחשוב בצורה מעט שונה'? אני רק פה כדי להגיד שלהרהר זה לא דבר רע, ובבית כנסת שאני הולכת אליו יש מקום להרהורים לגבי המקום של האל בזמנים שונים לאורך ההיסטוריה, וזה בסדר גמור. 

  תחזרו אחריי: 'אני אדם עצמאי, בעל דעה עצמאית'

  לסיכום, אחרי שלגמרי חפרתי

ממליצה לחפש בגוגל את קנקן התה של ראסל, חביב בהחלט ולא כבד במיוחד. בנוסף לגמרי ממליצה לקרוא על כשלים לוגיים, המורה שלי לפיזיקה לביא שחר, ישתבח שמו לעד, הכריח אותנו ללמוד על כשלים לוגיים כדי שנוכל להתווכח אחד עם השני כראוי (זה פשוט נגמר בכולם מתווכחים עם כולם שהם לא יודעים להתווכח).

17973871-[Converted].png

חידת השבוע

אני ההפך מעץ ואם תקבלו אותי או שתשמחו או שתתאכזבו מה אני?

Untitled-1.png

משצים מספרים לכם על הדברים המוזרים שהיו ממליצים לכולם לנסות לפחות פעם אחת

אריאל יצחקוב, שישיסט מבני עקיבא נתיבות חיים משתף

לחם עם שוקולד וקורנפלקס, זה טעים בטרוף שאתם לא מבינים בכלל ממליץ בחום על זה

 

מאי גליקסברג, שביעיסטית מצור הדסה משתפת:

הייתי ממליצה לכולם לגלח את השיער לפחות פעם אחת בחיים, גם אם זה רק כדי לראות איך זה ייראה. מניסיון- שיער צומח, ואחר כך יודעים אם זה כן או ממש לא. מאז שהתחלתי לצבוע את השיער כמעט כל מי שפגשתי, גם אם לא הכרתי אותו אמר שאני אמיצה, ותמיד אמרתי שזה ממש לא דורש אומץ. לגלח את השיער, מצד שני- כן הרגשתי שאני צריכה לקחת סיכון, ואחרי שגילחתי המון אנשים שאני מכירה אמרו לי שהם היו ממש רוצים לעשות גלאח גם אבל הם לא מצאו את האומץ. מכאן אני מסיקה- כדאי להיות אמיץ לפעמים, גם אם זה בדברים הקטנים- ולומדים מזה המון, בין השאר אם מתאימה לכם קרחת או לא.

אוריין עמר, שמיניסטית מרנה קסין משתפת:

כשאני ממש בלחץ להספיק חומר לימודי אני מנסה לנטרל את כל הרעשים סביבי בזה שאני שמה אוזניות בפול ווליום על טראנס שממש מבודד אותי מהסביבה ומרכז אותי אך ורק בקריאה ואפילו נותן לי אנרגייה ומצב רוח טוב כדי להמשיך ללמוד :)  אני נעזרת בזה בתקופת בגרויות ואנחנו צעד לפני מועדי חורף וכולי מוכנה ללמידה יום ולילה עם האוזניות שלי 

מקווה שההמלצה שלי תעזור לעוד מש"צים לחוצים כמוני

עצה אחרונה, קחו שוקולד וקפה ותזכרו תמיד שזה רק מבחן ;)

 

נגה ליבי חרמוני, שביעיסטית מהגימנסיה משתפת:

להישאר ערים לילה אחד בטיול של הבסיסי, אני והבת זוג שלי היום עשינו את זה בבסיסי שלנו ויש לנו המון זכרונות וחוויות מאותו הלילה. בין אם זה הפחד מהחתול שהסתובב ליד האוהל או הלספר בדיחות בלילה ולאכול חלווה שנישארה מהצהריים כי הקבוצה לא אכלה ושמענו מוזיקה בלילה. זה נתן לנו המון חוויות והמון סיפורים מצחיקים ובעיקר חיבר בנינו כי לא ממש הכרנו באותה תקופה.

 

זוהר בן יוסף, חמשושית מעירוני ג משתפת:

אני לא יודעת אם זה דבר מוזר אבל לעשות שיחות זום עם חברים שלך או שיחות וידיאו עם חברים שלך לפחות פעם אחת בשבוע כי נגיד אם אתה מצוברך אז הם יכולים לעודד אותך וגם בלי קשר הם החברים שלך אז זה יהיה מצחיק לדוגמא אני וידיד שלי וחברה שלי עושים שיחות זום שלושתינו פעם בשבוע וזה ממש מצחיק ומעיף את הראש מהיום שהיה לי שלרוב זה לא יום טוב וזה מעלה לי את המצב רוח ועוזר לי לצחוק ואנחנו שמים רקעים מציקים של אחד השני וזה ממש מצחיק וכיף.

 
 
 
342471-PA9R3U-906.jpg

שבוע בהיסטוריה

בתאריך 21 לאוקטובר 1937 הוצג לראשונה סרטו הראשון של וולט דיסני "שלגיה ושבעת הגמדים". הסרט שכולנו אוהבים היה לסרט הראשון באורך מלא ובצבע מלא ונחשב לפריצת דרך בעולם הקולנוע.

שלגיה ושבעת הגמדים היה הבסיס לעולם הסרטים של דיסני שכולנו גדלנו עליו ונהנים ממנו עד היום.

יול! // מאי גליקסברג

אני נערה מתבגרת שחיה בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-21. גם לי נמאס לשמוע אנשים אומרים ש-"יהיה לנו מה לספר לנכדים", נמאס לי לשמוע ש"אנחנו חלק מתקופה היסטורית" והאמת שממש נמאס לי לקחת חלק במגיפה ש-"תירשם בספרי ההיסטוריה". מהצד השני- אני נערה מתבגרת שחיה בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-21, ויש לי טלפון נייד, אפילו טלפון חכם אם נדייק ואכן כן, גם אני חלק מהמדיה החברתית, בה אחוז גדול מהאנשים שמשתמשים בה חושבים שעם השנה החדשה יהיה נס והוירוס הזה פשוט ייעלם באחד בינואר. זה כמובן לא נכון, אבל אני לא כאן כדי לדבר על הקורונה, כי כפי שציינתי- ממש נמאס לי מהנושא. אני כאן לדבר על חג היול! וגם על סוף העולם.

היום, ה-21 בדצמבר, שנת אלפיים ועשרים אנחנו (אני וחבריי הפגנים) מציינים את חג היול- חג השנה החדשה, האלטרנטיבה לכריסמס (חג המולד אם אתם מתעקשים על שפת התנ"ך) והחג שבכלל היה לפני כריסמס וחנוכה! חג היול. השם "יול"- בלעז- "Yule" נובע מאנגלית עתיקה, והחג נחגג לראשונה על ידי אנשי germani, שהם גלגול של התרבות הרומית העתיקה, ויוליוס קיסר בעצמו, ולאחר מכן (בנוסף) על ידי הנורדים, שהקדישו את החג לבלדר- אל השמש הנורדי, בנו של אודין- האל הבכיר במיתולוגיה הנורדית, ובזמנו החופשי אביהם של ת'ור אל הרעם ולוקי, אל הקונדסות. כמובן שיש לזה הרבה יותר פאסון באנגלית, אבל לא נורא. בכתבה הקודמת שלי דיברתי על כמה שאני אוהבת את חנוכה, ואני מבטיחה שכל מה שכתבתי על אהבתי לחג הזה הוא אמת, ועם זאת, ועם כמה שאני אוהבת את התרבות היהודית- חג היול הוא חג חילוני; השתלשלות של כמה וכמה תרבויות שהדתות המונותאיסטיות זרקו הצידה, שהפכו את החג מחג פגני לחג של כולם, ואפילו כנסיית השטן (עליה אני יכולה לכתוב כתבה שלמה) הצטרפה למסיבה! בכל מקרה, יול הוא לא אלטרנטיבה לחנוכה, כי לחנוכה יש אג'נדה שונה לגמרי מחג המולד, אבל הם כולם חגים נורא דומים, אם כי את היול אפשר לחגוג איך שתרצו. הפגנים לדוגמה, מתחלקים להמון קבוצות של אמונות שונות, חלק מהם עושים מדורה גדולה ביער, חלק מארחים בביתם ומכינים ארוחה גדולה, אבל כולם מדליקים אור- בין אם האור הוא בצורת נרות, עץ, מדורה, או חנוכיה. החברים בכנסיית השטן של לה-וייאן מעדיפים לראות ביול אלטרנטיבה לחג המולד הנוצרי, מציבים עץ בביתם וחוגגים בדיוק כמו נוצרים, רק בלי החלק הדתי, פגנים המשייכים את עצמם לתרבות הוויקה חוגגים את החג כדי לציין את אל הציד בעל הקרניים ועוד ועוד ועוד. חג היול הוא לכולם, ואת זה אני אוהבת. זוכרים את האל הנורדי בלדר שהזכרתי מקודם? לפי הנורדים-יול הוא חג האור הנורדי המוקדש לבלדר ולסיפור הרצח שלו. בחלק "התרמית על גילפי" (Gylfaginning) של האדה הפרוזאית (מקורה העיקרי של המיתולוגיה הנורדית לצד האדה הפואטית, שחוברה על ידי המנהיג הפוליטי האיסלנדי בן המאה ה-13 וחוקר השירה הנורדית העתיקה סנורי סטורלוסון, שבעצמו היה נוצרי.) ישנו תיאור של בלדר:

"בנו השני של אודין הוא בלדר, ועליו אומרים כולם דברים טובים. הוא הטוב ביותר, וכולם מהללים אותו. פניו בהירות כל כך שקרני אור יוצאות ממנו, ויש צמח לבן מאוד שצבעו כצבע מצחו של בלדר, וצמח זה הלבן ביותר בצמחים. מכך אתה יכול לשפוט את יופי שיערו וגופו. הוא הצנוע ביותר, החכם ביותר, והרהוט ביותר מכל האסיר, ואף אחד לא יכול לשנות את פסיקותיו. הוא שוכן במקום בגן עדן בשם בריידאבליק, ולשם דבר מלוכלך לא יכנס."

חוץ מהתיאור הנ"ל- רוב מה שמסופר על בלדר הוא סיפור מותו והלוויותו, שמתואר כטרגדיה גדולה שתוביל לרגנרוק. אה, כאן אתם מתחילים להזכר- רגנארוק- כמו ת'ור רגנארוק?

כן!! (תדמיינו את סימני הקריאה האלה כהתרגשות). רק שלא כמו בקומיקס- ראגנארוק הוא אינו דמות אלא שם המלחמה של אחרי סוף העולם- בה לוקי מאגד מפלצות כדי ליצור עולם חדש, וכל הסיפור הוא פשוט כאוס גדול. חזרה לספורנו על בלדר- לבלדר פעם החלו להופיע חלומות שהצביעו על כך שחייו בסכנה. הוא הולך לאֶסיר (כמו הקונגרס של האלים) והם החליטו על התאספות בה הם ביקשו חסינות לבלדר מכל סכנה והיא ניתנת לו, אך כשלוקי שמע זאת הוא לא היה מרוצה. כן, לוקי מקבל הרבה יותר קרדיט מאשר במארוול. לוקי מתחזה לאישה והולך לפריג- אשתו של אודין, האלה הבכירה. פריג שואלת מה האסיר עושים בהתאספות ולוקי מספר לה שהם יורים על בלדר אבל לא נגרם לו נזק, פריג מספרת ללוקי על צמח טפיל בשם דבקון. אחרי שהשיג את הדבקון, לוקי מגיע להתאספות של האסיר ומשטה באל העיוור הוד' (Höðr), שירה בחץ שבראשו הדבקון. החץ עובר הישר דרך בלדר והורג אותו, מה שמזעזע את האסיר. מרוב שהיו מזועזעים והלומים, האלים יכלו רק לבכות מצער. הנורדים מספרים שזו הצרה הנוראית ביותר שקרתה אי פעם לבני אדם או לאלים. בהמשך הסיפור עורכים לבלדר לוויה ואשתו מתה מצער, ובסוף מנסים להחזיר את שניהם לחיים. הויקינגים, הנורדים היו מאמונים שאלים היו יורדים מאסגארד הרבה כדי להתחפש לאנשים ולתקשר עם בני האדם, והם מאמינים שבחג היול אודין בעצמו יורד אל העם ומתחפש לאיש החורף, ובשל החגיגות הוא מצליח להקיף את כל העולם בלילה אחד. 

אז ב2021 כנראה שהוירוס לא ייעלם בשנייה, וכנראה שכולנו נמצא דרך להמשיך בחיינו תוך כדי. אני מאחלת לכם שנה טובה, חנוכה, חג מולד ויול שמחים- ושתהיה לנו שנה מוצלחת יותר מהקודמת.

אוהבת, מאיצ'וק

2.png

תקופת הקרונה היא טוב להתחיל תחביבים חדשים ולנסות דברים חדשים

טיפ שבועי

"הכל על שפת הגוף"​​

תמיד רציתם לדעת איך להרשים מישהו בפגישה הראשונה? או מתי מישהו משקר לכם? אם עניתם כן על אחת מן השאלות הללו המשיכו לקרוא, זה בשבילכם.

שפת הגוף משרתת אותנו בכל מהלך חיינו. בשפת הגוף נכללות התנועות הכי קטנות כמו של כיווץ העיניים וגיחוך וגם תנועות בולטות יותר כמו רכינה לפנים או שילוב ידיים. שפת הגוף היא אוניברסלית וכל אדם יכול לשדר כלפיי בני אדם אחרים והאחר יקבל את אותם המסרים בתת המודע.

שפת הגוף יכולה לעזור לך ליצור רושם ראשוני חיובי כלפיי אנשים אחרים. על פי מחקרים שבוצעו בנושא, חלון ההזדמנויות ליצירת הרושם הראשוני נע בין 7 שניות ל-4 דקות. מחקרים אלו גם מראים כי 55% מהרושם הראשוני מועברים דרך תנועות גוף, 38% משויכים לטון הדיבור, ורק כ-7% לתוכן המילולי.

כאשר אדם ניצב מולנו, מוחנו מחליט כהרף עין אם הוא חבר או אויב על פי שפת גופו, ולכן חשוב שאנו נראה לאותו אדם שאנו חברים שלו ולא אויבים. זוהי תגובה פרימיטיבית ולא רצונית של המוח עוד מימי קדם, על מנת להגן עלינו מן האויבים שלנו. על מנת שאותו אדם יראה שאנו חברים שלו, גשו אליו באנרגטיות ובחיוביות, ותנו חיוך. כאשר אדם רואה חיוך, חיוך אמיתי ולא מאולץ וקצר, הוא מרגיש בנינוחות ושמח להיות בקרבתך.

ובאשר לידיים, תנועות הידיים הן בדרך כלל הבולטות ביותר בעת התבוננות על שפת הגוף של האדם שמולנו. ככלל, כפות ידיים פתוחות המופנות כלפי מעלה מעבירות מסר מזמין של פתיחות וכנות ללא איום. כפות ידיים המופנות כלפי מטה (כך שרואים את גב כף היד) מעבירות מסר של דומיננטיות ושליטה. הימנעו משילוב ידיים. אמנם זוהי תנוחה שימושית ונוחה, אולם היא עלולה להעביר מסר של סגירות, התגוננות, חוסר ביטחון או התנגדות. הנחת אצבעות שתי הידיים זו כנגד זו (קרויה גם תנוחת "היהלום") נחשבת לאחת מתנועות הידיים הטובות ביותר. מצג זה מעביר מסר של הקשבה לצד השני, הבעת עניין, ערנות ואמפתיה.

הבעות פנים הוא גם נושא חשוב על מנת להשיג רושם ראשוני חיובי. בשונה מתנועות הידיים, הבעות הפנים קצת יותר מורכבות לניתוח, ולא פעם הבעת פנים יכולה להעיד על יותר מהתנהגות אחת (לדוגמה, נגיעה באף מזוהה עם אי אמירת אמת, אך היא יכולה בהחלט להעיד גם על חשיבה מוגברת או על מיקוד).

כל הבעת פנים משויכת למסר ולהתנהגות מאפיינת. שפתיים קפוצות, משחק בשיער, גבות עולות, קמטים במצח, ליטוף הלחיים ועוד. אחד הדגשים החשובים הוא להימנע מנגיעה בפנים. נגיעה בפנים נתפשת כמעט תמיד כסממן בעייתי או שלילי. הנה מספר דוגמאות נפוצות: נגיעה עם היד במצח מעידה על הכרה בטעות או על חוסר ריכוז; נגיעה בצוואר היא סימן נפוץ ללחץ, למתח או לחוסר ביטחון; השענת הראש על היד מעידה על עייפות, חוסר עניין ואפילו זלזול; כיסוי הפה בעזרת היד מעיד לא פעם על אי אמירת אמת, הגזמה או חוסר אמינות.

דבר אחד אחרון- קשר עין. במהלך שיחה, יצירת קשר עין תסייע בהגברת האינטימיות ותעביר מסר של אמינות ושל חברותיות. אם זו האווירה שתרצו לייצר בפגישה, הקפידו על יצירת קשר עין באופן תדיר (כלל אצבע – 60% ממשך זמן השיחה).

"שקרנים לא יסתכלו לך בעיניים". כמה מאכזב לגלות שמיתוס זה לרוב אינו נכון. ראשית, כי כל המחקרים שבוצעו בנושא לא הובילו למסקנה חד-משמעית בעניין, וגם כי כל שקרן מתחיל מכיר את האגדה הזו, ולכן תוכלו למצוא שקרנים פתולוגיים עם יכולות מרשימות של יצירת קשר עין.

לסיכום, בכתבה הזו הוצגה "טעימה" מהשפה הכי מדוברת בעולם – שפת הגוף. שימוש נכון בשפת הגוף שלנו וקריאה נכונה של שפת הגוף של האדם השני, הם כלים שימושיים ורבי עוצמה בארגז הכלים של המבקר הפנימי. שפת הגוף אינה חד-משמעית וניתן לפרשה ביותר מאופן אחד. זכרו תמיד כי גם מי שמעריך את "כישורי המשחק" שלו כנמוכים, יכול בהחלט לשפר ולשכלל את מיומנויות שפת הגוף שלו על מנת להעביר מסרים אפקטיביים ועל מנת להימנע מנפילה למלכודות לא רצויות של רושם ראשוני שלילי ומוטעה.

 
17973871-[Converted].png

צוות הממיתון ממליץ 

המלצה על הסרט- הג'וקר

הסרט מראה את הצד של הנבל בסרטי באטמן- הג'וקר, וסיפור חיוו הטראומתי. הוא מראה את האי שיויון בין האנשים בעיר גות'אם סיטי ומראה את הדרך הלא צפויה ואפילו מרתיעה של הג'וקר להלחם על זכויותיהם של האנשים שברחובות. הסרט בז'אנר מותחן, פשע ודרמה ובהגבלת גיל של 16+.

 
2.png

תודה שקראתם

מקווים שנהנתם!

נוצר ונוסד ( 2020  תש"ף) להנאת המש"צים וסגל מחוז ירושלים
באדיבות אוריאל גפן צימרמן
(בוגר בסיסי 2016 אמנויות). 

נוצר לצורך למידה חינוך והסברה ולצורך הסדר האירגון וטיפול של הנהגת מחוז ירושלים השחתה ושימוש בחומרים לרעה 

 תהיה הפרה ופגיעה בזכויות יוצרים

bottom of page