מהו חג הפסח// יואב גבע

אח, הממ"יתון- הגיע הזמן שאחזור לכתוב כאן, לא?

 מרץ היה חודש קשוח- בחירות, פסח, שנה לקורונה, שיר חדש לאול טיים לואו, התחסנתי, התחילו הקורסים השנתיים במש"צים, חזרתי לעבוד והחודש עוד לא נגמר בכלל. חכו לאפריל- שם באמת תתחיל המסיבה. אז אם בממשל ופסח (כיאה לי- באיחור) עסקינן- תנו לי לספר לכם על הוד מעלתה, מלך מצריים. 

"א וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל-יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה." (מלכים א, ו) לפי המסורת היהודית, הפסוק הנ"ל והתחקיר הקצר שעשיתי בנושא (כמובן בויקיפדיה)- יציאת מצרים חלה ב-2448 לבריאת העולם במניין לאדם הראשון, שהיא שנת 1312 לפנה"ס. קצת לפני כן, בערך בשנת 1500 לפניה"ס, או לפני ישו, לא תאמינו- אבל היתה אשה שלא רק היתה בעמדת המלכות, אלא גם נרצחה ולא פעם אחת. המלכה חתשפסות הייתה השליטה החמישית של מצריים מהשושלת ה-18. היא הייתה בתם הבכורה של תחותמס הראשון ואשתו-אחותו למחצה אחמוסה. בשנת 1490 לפנה"ס הוכתרה כאשת השליט תחותמס השני (אחיה למחצה), לאחר מותו בשנת 1479 לפנה"ס מונתה כעוצרת הממלכה עבור היורש המיועד תחותמס השלישי, שהיה אז בן עשר. תחותמס השלישי היה בנו של תחותמס השני, אך לא מחתשפסות . כשהגיע זמנו של היורש המיועד לשלוט, סירבה חתשפסות לפנות את מקומה והמשיכה בשלטון יחיד ללא בעל לצידה, מה שהיה לא מקובל כי א'- היא אשה וב'- היא אשה, וכולנו יודעים מה קרה אלפיים שנה לאחר מכן, כשמישהו נתן לילדה בת עשר להיות המלכה. רמז- אם אין לחם- תאכלו עוגות. ספוילר- ערפו את ראשה. 

פרעה אישה היה דבר כמעט בלתי נתפס, שרק צירוף מקרים חד פעמי יצר אותו. בגלל שדבר כזה היה כל כך בלתי נתפס, כמובן שהחברה ניסתה ללעוג לה, אבל חתשפסות סירבה להיקרא מלכה. היא רצתה להיות שווה לפרעונים שקדמו לה, ולכן התעקשה שיפנו אליה בתור "המלך" ולא המלכה. "הוד מעלתה- המלך", לכן בראשית ימיה דמותה המפוסלת היא בדמות אישה, ופסלים מאוחרים יותר מתארים אותה יותר ויותר בדמות גבר, ואפילו עם זקן, ולבושה כמו גבר.  חתשפסות הקפידה על מדיניות לא לוחמנית פנימית וחיצונית, ופיתחה מסחר בינלאומי עם השכנים הכנעניים והלא כנעניים ובכך שיקמה את מערכת הכבישים. היא שמרה על שלום ואחווה, פיארה את עיר הבירה, בנתה מקדשים ובנייני פאר שחלקם עומדים עד היום, ועל כל דבר- פשוט היתה פרעה נפלאה. מתוקף תפקידה בתור פרעה, היא נכחה בטקסים דתיים שספק אם נשים אחרות היו מוזמנות אליהם. היא ניצלה את מעמדה (באופן מגדרי ולא פוגע) בדרך הכי טובה שיכלה להיות, ושלטה במשך 15 שנה, מה שנחשב המון יחסית לפרעונים (ופרעוניות) אחרים ואחרות במצריים העתיקה. אל תבינו אותי לא נכון- כמובן שהיא לא היתה מושלמת. למרות שהיא שלטה נכון וגרמה למצריים העתיקה לשגשג- היא ניסתה לבצר את השלטון שלה. חתשפסות רמזה שסמכותה לשלוט היא סמכות אלוהית ולא סמכות זמנית, מה שקורה הרבה לאנשים במעמד כל כך גבוה, אבל לדעתי אין הצדקה למעשה. 

חכו, כאן מתחילה הדרמה. חתשפסות הודחה מהשלטון בשנת 1458 לפנה"ס. לפי האמונות המצריות העתיקות- חשוב לשמר את נשמות הפרעונים והמלכים החשובים, בגלל זה הם בונים מקדשים וקברים מפוארים, ומשמרים מומיות, תכשיטים וחפצים. תחותמס השלישי החל במסע למחיקת כל זכר מחתשפסות, כולל הרס והשחתה של דמויותיה ופסליה. עד לאחרונה נהוג היה לחשוב שהוא נוטר לה טינה או שנאה של ממש, הדיח או רצח אותה, ואז פעל למחיקת שמה מדפי ההיסטוריה. לאחרונה מצאו עדויות שמראות שניסיון מחיקת שמה של חתשפסות החל רק 20 שנה לאחר מותה. פעולה שכזו היא לא מעשה הנובע מטינה, כנראה שמסיבה כלשהי (שוביניזם) היה לו חשוב לשכתב את ההיסטוריה, ולהוריד מערכה של חתשפסות. גם מרשימות המלכים המסודרות של המצרים ודברי ימי השושלות נמחקה חתשפסות באופן מקיף. בשנת 2007 המומיה של חתשפסות זוהתה באמצעות בדיקות דנ"א. הקבר עצמו התגלה בשנת 1903 ונמצאו בו שתי מומיות של נשים. המומיה הראשונה שהוצאה זוהתה כמינקת המלכותית של חתשפסות. המומיה השנייה הושארה בקבר עד 1990, ההשערה היא שמדובר בחתשפסות. כשהוציאו את המומיה מהקבר, התגלה בבדיקות שבמותה עברה את גיל ה 50, סבלה מעודף משקל, סוכרת שגורמת לסרטן, דלקות מפרקים ובעיות שיניים. במיכל שנמצא ליד המומיה גילו משכך כאבים שהכיל חומר מסרטן שיכול לגרום להרעלה. 

אין לדעת אם בנה החורג של חתשפסות הרעיל אותה או טבח בה, או שהכל היה צירוף מקרים מזעזע, או שיש כאן תעלומה ממשית. מה שכן יודעים הוא שמעמדה של חתשפסות העיר שיח מתמשך לגבי מעמד האישה, שיח שהצליח להרגיז אנשים עד כדי כך שניסו לטבוח בשאריות שלה, מה שבאמונה המצרית נחשב למעשה חמור ומקביל לרצח. אסכם בזאת- כאן אנחנו רואים שלא משנה מי, גבר או אישה, ברגע שמגיע לעמדת שלטון- הכח יעלה לו לראש בשלב כלשהו. כאן חתשפסות ניסתה לגרום לאנשים להאמין שהשלטון שלה אלוהי, נפוליאון ניסה לכבוש ולכבוש, היו ויהיו אינספור דיקטטורים, קיסרים, מלכים ושליטים עם תאוות בצע שאין לתאר, והתפקיד שלנו, בתור העם החי בעולם הדמוקרטי של היום- הוא לבחור את הכי פחות נורא. חג חירות, ובחירות שמח לכם, מקווה שליל הסדר לא היה ארוך ומייגע!

אוהבת, מאיצ'וק.