
ממ"יתון
15.10.2020

מקום שקט // מאי גליקסברג
מקום שקט (A Quiet Place) הוא סרט שיש בו הכל- חייזרים, בעיה מרכזית, דיאלוגים מעניינים, מתח, את סצנת הטי-רקס והאוטו המפורסמת מפארק היורה, ואפילו את 2020. בדרך כלל, כשאנחנו חושבים על בעיה מרכזית בסרט אקשן, אנחנו חושבים על משהו קיצוני, באמת כמו חייזרים, או זומבים, או רצח מסוג כלשהו. לרוב אנחנו חושבים גם על פיצוצים, רדיפות ויריות. מקום שקט הוא סרט מיוחד, וכשאני כותבת מיוחד- אני מתכוונת שהוא לא סרט שהולך לפי הנוהל ה"רגיל" של סרטי האקשן המוכרים. מקום שקט, בו מככבים אמילי בלאנט (מרי פופינס חוזרת) וג'ון קרסינסקי (המשרד) המשחקים זוג נשוי (כמו במציאות), לוקח מאינו אחד מחמשת החושים. לפעמים אנחנו עוצמים עיניים, וחוסמים לעצמנו את חוש הראיה, נותנים לחושים האחרים שלנו להשתלט על המצב, ולהירגע. את עניין חוש הראייה השארנו בסרט קופסת הציפורים (bird box) שהוא סרט דומה ומומלץ לא פחות, אבל כאן יש סיפור שונה. דמיינו להירגע, בדיוק כמו שכתבתי קודם, אבל החוש החסר הוא חוש השמיעה ולא ראייה. כשאתם עוצמים עיניים אתם יכולים לשמוע, בדרך כלל, אבל אתם לא יכולים לכבות את האוזניים. הסרט לוקח אותנו ל2020 האפוקליפטית, בה חייזרים הגיעו לכדור הארץ, רק שהפעם- החייזרים לא רואים בכלל, אבל הם שומעים הכל. אמילי בלאנט וג'ון קרסינסקי משחקים אבא ואמא לשלושה ילדים. הכל טוב ויפה, רק שאסור להם להשמיע אף רעש, אחרת החייזרים ימצאו אותם ויאכלו אותם. פשוט- לא?
אז זהו, שלא. דמיינו עכשיו שאתם יכולים לדבר, אבל אתם לא יכולים להשמיע אף צליל. כשצפיתי בסרט, שרובו שקט, הבנתי את הבעיה המציאותית; אנחנו, השומעים והרואים נחשוב- "וואו, אני בחיים לא הייתי מצליח!" אבל האם זו באמת התשובה?
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל- 13% (כ-731 אלף נפש) מבני 20 ומעלה מתקשים בשמיעה במידה כלשהי.
ל-11% (כ-595 אלף נפש) יש קושי מועט ול-2.5% (כ-136 אלף נפש) יש קושי רב או שאינם שומעים בכלל.
אחוז האנשים באוכלוסייה עם לקות שמיעה גבוה יותר בפועל, מכיוון שהנתונים אינם כוללים דיירי מוסדות טיפוליים וסיעודיים שלא נכללו בסקר, וכן נדגמים שלא יכלו להתראיין לסקר בשל מוגבלות השמיעה שלהם.
אנחנו חיים במדינה קטנה, אני בטוחה שכל אחד מכיר לפחות מישהו אחד עם לקות שמיעה. איך זה שאנחנו שוכחים אותם בצד? איך זה שלא מלמדים אותנו לסמן מילדות? לפני כמה זמן, הלכתי לבנק וראיתי שם עמדה שעוזרת גם ללקויי שמיעה. שאלתי את העובדת אם זה אומר שהיא יודעת לדבר בשפת הסימנים, והיא אמר שלא, ושיש פשוט מתרגם לאנשים עם מכשיר שמיעה. המון לקויי שמיעה לא משתמשים במכשיר, מכל מני סיבות. יש המון לקויי שמיעה שלא יכולים להשתמש במכשיר שמיעה. אני רק יכולה לדמיין כמה כואב להם עכשיו כשכולם עם מסיכות, ובמקומות כמו הבנק, או משרדים כאלו ואחרים העובדים חייבים להיות עם מסיכה, ונציגי השירות לא מונגשים ללקויי שמיעה ולא יודעים לסמן, לקויי השמיעה הרבים מסתמכים אך ורק על היכולת לקרוא שפתיים, אבל זה בלתי אפשרי כשהם לא רואים את השפתיים.
אז אם לא למדנו לסמן מילדות עד עכשיו, בטח גם לא נלמד בהמשך לצערי, אבל נציגי השירות הנכבדים- בבקשה, יש מסיכות שקופות, מן פלסטיק כזה ששמים על הראש והוא מכסה את הפנים בצורה שאפשר לראות אותם. אנא מכם- שיהיה לכם אחד, וכך תוכלו גם לשרת את הצרכים של לקויי השמיעה.
![17973871-[Converted].png](https://static.wixstatic.com/media/966236_2fc7cffd05184f9e9e2ac6440b89c241~mv2.png/v1/fill/w_942,h_341,al_c,q_85,usm_0.66_1.00_0.01,enc_avif,quality_auto/966236_2fc7cffd05184f9e9e2ac6440b89c241~mv2.png)
?הידעת
לפי נאס"א אסטרונאוטים גובהים ב-3% במהלך שהותם בחלל. זה קשור ביכולת של הסחוסים לספוג מים. תופעה נוספת שמתרחשת כשאסטרונאוטים חוזרים מהחלל היא כזו שמחייבת אותם לשבת - מכיוון שהם מתקשים בהליכה. אולם הדבר הזה לא קשור בענייני גובה, אלא באיבוד של מסת שריר שמתרחש באופן טבעי בחלל.
אימוני כושר בתקופת הקורונה // עידו טיאר
כמו שאנחנו כבר יודעים וחווים, המגבלות של הסגר קצת יכולות ללחוץ עלינו. בזמן האחרון התירו לעשות פעילות ספורטיבית בלי הגבלת מרחק מהבית ואני למשל- מאוד אוהב ספורט. אני מתאמן בשיטת הcalisthenics - שיטה שעוזרת לגוף האדם לנוע במרחב עם כמה שפחות התנגדות והאימונים בה כוללים רק דבר אחד: עצמנו. רק בעזרת הגוף שלנו וכמובן השיטה המדהימה הזאת אפשר להגיע להישגים מדהימים. אני חושב שהשיטה הזאת תורמת לגוף האדם הרבה יותר מכל שיטה אחרת משום שאנחנו מונעים פציעות בדרכים מסוימות בשיטה ואנחנו לא צריכים לשלם כסף כדי להתאמן והכי חשוב זו גם שיטה ממש מהנה מכיוון שלרוב, מתאמני calisthenics מתאמנים בקבוצות וכל אחד לומד מהשני. ביחד מגיעים להישגים גדולים מאוד- בניגוד לחדרי כושר ושיטות אימון אחרות; שיטת משקל הגוף ייחודית לעצמה מתרגיליה הגבוהים כגון עליות כוח שכיבות סמיכה בצורות מיוחדות ותרגילים לעבודת הבטן. יש המון מקומות שאפשר להתאמן בהם- מחדרי הכושר ועד הסלון בבית! שיטת האימון הזאת תרמה לי מאוד בתקופה שהייתי בבידוד ולא יכולתי לצאת להתאמן כמו שאני רגיל. נשארתי בבית והתאמנתי בצורה קצת אחרת, אבל עדיין עם החיוך שאני רגיל להראות באימונים. המאמן שלי אוריאל לימד אותי משפט שאני רוצה לחלוק איתכם- "זה לא משנה איפה אני מתאמן, אם אני מתאמן עם חיוך האימון שווה זהב". לכל אחד שיטת אימון משלו, אבל לדעתי שיטת האימון calisthenics היא הכי טובה והייתי ממליץ לנסות אותה.
תודה רבה שקראתם! אם יש נושא שתרצו שאדבר עליו אתם מוזמנים לפנות אליי באינסטגרם: ido.tayar7

הכר את המש"צ
שם: דניאל טל
בית ספר: עירוני ד' מודיעין
אני….שביעיסטית
בזמני הפנוי אני אוהב/ת לעשות?... ללכת לים
הכינוי שלי הוא…. דני
אני הכי אוהב/ת במש"צים…שאפשר לבוא ולהיות עצמך מבלי לחשוב הרבה מסביב וליהנות ביחד עם כולם
הכי הייתי רוצה להשלים את קורס… הישרדות, למרות שאני מפחדת ממנו קצת
אם אני לא זמין/ה בוואטסאפ אני כנראה…. ישנה או רוקדת.
המודל לחיקוי שלך במש"צים הוא/היא... (כי...) נועה סבן, היא נתנה לי את הדוגמה הכי טובה להדרכה וגרמה לי להרגיש בטוחה במסגרת
המוטו שלי בחיים הוא- ל תסתכל לאחור, תסתכל קדימה אל העתיד
האינסטגרם שלי- danielle_634

אלימות כלפי נשים-מהודרת הקורונה// רוני גלרי
בשנים האחרונות, עלתה המודעות לתופעה העולמית הנקראת אלימות נגד נשים. אלימות כלפי נשים היא בעיה הקיימת כבר מאז קיום האדם. במהלך השנים נחקקו חוקים האוכפים את ההתנהגות הלא-הולמת הזו. למרות החוקים, עדיין אין ענישה מספקת והחומרה של תופעה זו מתעצמת. כעת בתקופת הקורונה, כשאנשים רבים לא עובדים, רוב האנשים בבית בשל הסגר ,והלחץ הכלכלי גובר, ישנה עלייה דרמטית במספר מקרי האלימות נגד נשים. בחדשות, משדרים על הרבה מקרי התעללות קשים ואני בטוחה שיש עוד מקרים שלא שומעים עליהם. אחד המקרים היה במצפה רמון והקורבן- אישה בשם שירה איסקוב שהותקפה על ידי בעלה, אביעד משה. משה דקר את אשתו 20 פעם, חנק אותה, והלם בה עם מערוך מהמטבח. הוא התעלם מצעוקותיהם של השכנים ושל בנו והמשיך להתעלל באיסקוב. עם נס, שירה שרדה ובשיקום בבית החולים. לדעתי, שירה איסקוב היא גיבורה ואישה חזקה מאוד. לא היה שום מוטיב לתקיפה וזה הגיע כהלם לשירה ולמשפחתה.
ההתנהגות הלא-מקובלת הזאת הייתה מאז ומתמיד. לדוגמא: לפני יותר מ-2000 שנה, השלטון הרומאי נתן לבעל רשות לשליטה מוחלטת על חייה ועל מותה של האישה שאיתה התחתן. גם באנגליה חוקק חוק שנותן סמכות מלאה לגבר לשלוט ולהעניש את האישה ואת הילדים שלו. החוק אף אפשר הכאת האישה והילדים.
לקראת סוף המאה ה-19, כאשר החלה המהפכה הפמיניסטית באנגליה ובארצות הברית, הבינו אנשים ששורש הבעיה הינו התרבות הפטריארכלית הטבועה עמוק בחינוך בני האדם. בנוסף, החברה רואה התנהגות גברית אגרסיבית בתור משהו הירואי במקום לגנות התנהגות זו.
בעת הקורונה, כמות הנשים שמתעללים בהן גדל משמעותית בכל העולם. בישראל למשל, ישנם דיווחים על עליה דרסטית במספר הפניות לעזרה סוציאלית מצד נשים. כמו כן, בתי המחסה לנשים מוכות מלאים עד אפס מקום. יש צורך מיידי לעזור לנשים אלו ולילדיהם. לי, כאישה, זה בלתי אפשרי להתעלם מתופעה כל כך נוראית שיכולה גם לקרות לי. למרות שהמודעות לנושא עלתה וישנם המון אנשים ועמותות שפועלות בנושא, לדעתי המדינה חייבת להקצות משאבים וכסף על מנת לעזור למגר את התופעה העצובה והקשה הזו.
![17973871-[Converted].png](https://static.wixstatic.com/media/966236_2fc7cffd05184f9e9e2ac6440b89c241~mv2.png/v1/fill/w_749,h_271,al_c,q_85,usm_0.66_1.00_0.01,enc_avif,quality_auto/966236_2fc7cffd05184f9e9e2ac6440b89c241~mv2.png)
שבוע שעבר שאלנו
למה חוגגים את חג הסוכות בסתיו כשיורד גשם ולא באביב כשאין גשם?
תשובה
שבני ישראל הלכו במדבר לא היתה להם את האופציה לבחור את מזג האוויר. כדי לדמות את זה בחג, חוגגים בעונה שבה לא יודעים איך מזג האוויר יהיה.

מש"צים משתפים- חוויה שאת/ה זוכר/ת מקורס?
מאי גליקסברג, שביעיסטית ממשלב דרור צור הדסה:
"בכנס פסח של הקורס הבסיסי שלי (קורס 2018) החלטנו (בערך 7 או 8 בנות) שאנחנו רוצות להיות באוהל ביחד. כפי שידוע לרובנו, כנס פסח בלטרון זה אומר אוהל סיירים; בקיצור- בנינו אוהל כפול וחיברנו אותו לגדר, לא היתה הצלחה גדולה אבל אני לא אשכח את הלילה הזה. האוהל היה כל כך לא נוח ששלוש בנות עברו לאוהלים אחרים בכלל".
יאיר דבח, שביעיסט מעירוני א' מודיעין:
"בקיץ של הבסיסי שלי (2019) באחד המסדרים בנושא אחריות צוות תוכן החליט שהוא עומד עם פנים רציניות ומעברים את הידים מצד לצד תוך כדי שהם אומרים את המילה "אחריות" הם חזרו על זה כמה פעמים במהלך המסדר יום למחרת היינו צריכים להכין את הסלטרון ואנחנו כקבוצה החלטתנו שאנחנו פותחים במסדר אחריות ואני בחיים לא אשכח איך עמדנו שמה והחנת"ר אמר "קבוצה ל' היכונו לאחריות 2 3..." וכולנו ביחד אמרנו אחריות ועשינו את התנועות"

11 באוקטובר
1898 – הקיסר הגרמני וילהלם השני מתחיל את מסעו לארץ ישראל
12 באוקטובר
1492 – כריסטופר קולומבוס מגלה את יבשת אמריקה
13 באוקטובר
1843 – הארגון היהודי בני ברית מוקם בניו יורק
14 באוקטובר
1926 – יצא לאור ספר הילדים פו הדוב, מאת א.א. מילן
15 באוקטובר
1948 – נפתח מבצע יואב לשחרור הנגב במהלך מלחמת העצמאות
16 באוקטובר
1793 – מארי אנטואנט מוצאת להורג בגיליוטינה כחלק מחיסול משפחת המלוכה במהלך המהפכה הצרפתית
1886 – נולד ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון
17 באוקטובר
1756 – נולד יצחק אייכל, מאבות תנועת ההשכלה היהודית
1815 – נפוליאון התחיל את גלותו השנייה באי סנט הלנה
1849 – נפטר המלחין פרדריק שופן
1967 – הועלתה הצגת הבכורה של המחזמר שיער
1976 – התחילו הלימודים באוניברסיטה הפתוחה בישראל
2001 – השר רחבעם זאבי נרצח בידי מחבלים מהחזית העממית לשחרור פלסטין
השבוע בהיסטוריה
התחממות גלובלית//רוני גלרי
להעיק, המילה הכי מעיקה ששמעתי בחיים שלי.
המילה להעיק מעידה על כובד, לא מהסוג הפיזי. כובד שיושב לך על הלב ואתה יודע שעלייך להסיר אותו מחייך.
המושג הזה רודף אותי. המושג הזה הוא אני.
המפתח לכל המחשבות השליליות שלנו נובע מהדימוי העצמי שלנו. לצערי, אני נוהגת לדמות את עצמי לעיתים קרובות כ'מועקה'. כן כן, אני לילך ובתפיסה שלי אני מעיקה.
לא פעם ולא פעמיים אני נוטה לחשוב שאני מעיקה.
המחשבות השליליות הללו רודפות אותי כמו צל ביום שמשי.
אך עם הזמן אימצתי את השיטות שלי ל'איך להפסיק להעיק על עצמי'.
הצעד הראשון קרה ביום בו שיתפתי אדם קרוב בתחושה הזו. הוא ביקש ממני להסתכל לו בעיניים ואמר: "את לילך, את מושלמת ואת, את לא מעיקה".
באותו הרגע הדהד לי משהו אחד בראש, מצאתי את האויב האמיתי. אני.
אני ממשיכה וזוכרת בראשי כל יום את דבריו של האדם בידיעה שהדבר היחיד שמעיק בעבור כולם זה לראות אותי "אוכלת את הלב" במחשבה שבגללי יש "בלגאן בעולם".
תזכרו: אתם אתם, אתם מושלמים ואתם הכי לא מעיקים בעולם!

נצלו את החג ואת הזמן הפנוי הזה כדי לעשות דברים יעילים לעצמך ולא רק לאנשים אחרים.
טיפ שבועי
![17973871-[Converted].png](https://static.wixstatic.com/media/966236_2fc7cffd05184f9e9e2ac6440b89c241~mv2.png/v1/fill/w_644,h_233,al_c,q_85,usm_0.66_1.00_0.01,enc_avif,quality_auto/966236_2fc7cffd05184f9e9e2ac6440b89c241~mv2.png)
צוות הממיתון ממליץ
כשמארגנים את התיק מש״צים לקורסים, נורא חושב שלכל פריט יהיה מקום או שקית משלו וחשוב גם להחזיר אותו לשם. אנחנו ממליצים להביא רק את מה שממש צריכים ואם יש עוד מקום בצ׳ימידן, להשאיר את המקום ריק שלא יהיה תיק כבד לסחוב. מאסט בשבילנו זה להביא שקיות ריקות מהבית במקרה ואובדות השקיות או לשים את החולצה החדשה שיביאו לך. לשמור על ארגון כל הפריטים במהלך הקורס זה גם חיוני כדי לא לאבד כלום.
